מהירות מופרזת

מהירות מופרזת הנה אחת מעבירות התנועה הנפוצות ביותר.

למעשה, בגלל הקלות היחסית של אפשרות האכיפה של עבירה זו משטרת ישראל ממש מאוהבת באכיפת איסור הנהיגה במהירות מופרזת ומידי שנה מיליוני שקלים משולמים לאוצר המדינה על ידי נהגים, תמימים ופחות תמימים ושלא לדבר על פסילת רישיון נהיגה ואפילו מאסרים במהירויות הגבוהות כענישה על מהירות מופרזת.

מהירות מופרזת לשון החוק:

תחילה, מה אומר החוק היבש בנושא מהירות מותרת בתקנות התעבורה:

1. 1. (א)  לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:

סוג הרכב	מקום
	דרך עירונית	דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ	דרך שאינה עירונית	דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ	דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי	דרך מהירה
	מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה
(1) רכב מנועי	50	כמצוין בתמרור	80	כמצוין בתמרור	90	110
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר	50	כמצוין בתמרור	80	כמצוין בתמרור	90	100
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית	50	כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50	80	כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50	80	80
(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת	40	כמצוין בתמרור ולא עולה על 40	40	כמצוין בתמרור ולא עולה על 40	40	סגורה בפניו

החוק די ברור בנושא של עבירת מהירות מופרזת, אך נשאלת השאלה מה הסנקציה אותה ייחד המחוקק לעבירות המהירות השונות.

ובכן להלן התשובה:

בשטח עירוני:

• ‎0-20 קמ"ש מעל המהירות המותרת– ברירת משפט או קנס כספי בגובה ‎250 ₪.
• ‎21-30 קמ"ש מעל המהירות המותרת   ברירת משפט או  קנס כספי בגובה ‎750 ₪. וצבירת 8 נקודות.
• ‎31-40 קמ"ש מעל המותר – ברירת משפט, צבירה של 10 נקודות ו-1,500 ₪ קנס.
• מעל 40 קמ"ש מהמותר – הזמנה לדין ו-10 נקודות.

מהירות מופרזת בשטח בין עירוני:

• מהירות שבין  ‎0-25 קמ"ש מעל המותר – ברירת משפט או תשלום ‎250 ₪.
• מהירות שבין  ‎26-40 קמ"ש מעל המותר – ברירת משפט או תשלום 750 ₪ ‎וצבירת 8 נקודות.
• מהירות של 41 קמ"ש מעל המותר – ברירת משפט או קנס כספי של 1,500 ₪  וצבירת 10 נקודות.
• מעל 50 קמ"ש מהמותר – הזמנה לדין ו-10 נקודות.

האם עבירת מהירות מופרזת היא עבירה חמורה?

אין ספק שהתשובה לכך תלויה בנסיבות עבירה, ברור שאין דין קנס של 250 שקל ללא ניקוד כדין עבירה עם ניקוד ולבטח לא עבירה של הזמנה לדין שחשש לפסילה ממושכת בגינה.

אבל וזה אבל גדול, גם אם אין מדובר בהזמנה לדין ואין צורך להופיע בבית המשפט, עבירת מהירות מופרזת זו יכולה להיות בעלת השלכות קשות על רישיון נהיגתו של הנהג.

לדוגמה: עקב צבירת נקודות ימצא עצמו הנהג ששילם את הקנס בגין עבירת המהירות, בקורס נהיגה מונעת ושם יבלה 8 שעות בכיתה שבסיומה יעמוד למבחן.

לחילופין ובמקרה יותר חמור, יגלה שהגיע ל-36 נקודות רישוי בגלל הדוח ששילם או שלא היה לו רצון להשקיע בעורך דין לייעוץ בנושא, ומשרד הרישוי יעוט עליו כמוצא שלל רב ויפסול את רישיון נהיגתו ל-3 חודשים.

אז לא להתעצל ולצלצל אלי לקבלת יעוץ לפני שמחלטים מה עושים – לא בכל מקרה צריך עורך דין בעבירת מהירות מופרזת אך שיחת יעוץ יכולה לפזר את הערפל בנושא.

האם נסיעה במהירות מופרזת חמורה יותר בעיר או מחוץ לעיר?

שאלה שחוזרת על עצמה ובבסיסה החלוקה של עבירת מהירות לעבירות שנעברו בשטח עירוני ושטח בין עירוני.

לכאורה נראה שמי שנוסע במהירות מופרזת בשטח עירוני מצבו קשה יותר שכן יש הבדל בין לנסוע 100 בעיר תוך סיכון חיים משמעותי, כאשר בכביש מותרת מהירות של 50 קמ"ש בלבד.

מאשר בכביש הפתוח נניח כביש הערבה במהירות כפולה שם מהמותר.

סלחו לי, אך מדובר באבחנה בתאוריה בלבד שכן במציאות בתי המשפט והמשטרה מתייחסים בחומרה רבה לכל אחת מעבירות אלה וטוב תעשו אם תיצרו קשר במידי עם עורך דין תעבורה כמוני לייעוץ.

מהירות מופרזת  – האם לפעול לבד?

לטעמי במקרה של הזמנה למשפט התשובה פשוטה ביותר וחובה להתייעץ עם עורך דין שמומחה בתחום כמוני שמעבר להיותי עורך דין תעבורה וסנגור שנים רבות, אף הייתי בעבר שופט תעבורה ודנתי במשפטי מהירות מופרזת רבים וזיכיתי והרשעתי נהגים לפי הטיעונים הרבים ששמעתי.

עורך דין מהירות מופרזת

עורך דין מהירות מופרזת הנו הכתובת שלכם במקרה של דו"ח או כתב אישום שקיבלתם משוטר למשטרה ולבטח אם הוגש נגדכם כתב אישום בגין נהיגה במהירות מופרזת.

אם אתם מחפשים עורך דין מהירות מופרזת  צלצלו לעורך דין אלי אנושי שופט תעבורה בדימוס שלו יש ניסיון רב בניהול וייצוג בתיקי מהירות מופרזת בבתי המשפט לתעבורה, הן כסנגור והן כשופט תעבורה שהתמחה בתחום.

אל תהמרו בנושא רישיון הנהיגה שלכם, מהירות מופרזת גבוהה יותר או פחות, ניקוד כזה או אחר צלצלו כעת וקבעו פגישת ייעוץ. עם עורך דין מהירות מופרזת  על מנת שלא תעמדו לבדכם מול תביעות התעבורה של משטרת ישראל.

אבל במקרה דוח, האם להגיש ערעור על דוח נסיעה במהירות מופרזת?

נכון שניתן להגיש ערעור תוך 30 יום, אבל הערעור שניתן להגיש בדוחות מהירות מופרזת לא סביר שיתקבל על ידי משטרת ישראל וזאת כיוון שמדובר באכיפה באמצעי מכשיר טכני .

טענה כללית כגון לא נסעתי במהירות מופרזת כפי שהשוטר או המצלמה טענו או צילמו. לא תתקבל כלל והמערער יופנה להגיש בקשה להישפט.

הסיבה היא שלצורך הרשעה עבירת מהירות מופרזת על המשטרה שלושה יסודות עיקריים, האחד, המכשיר היה תקין ומדויק, השני השוטר המפעיל היה מיומן בהפעלתו, השלישי כללי ההפעלה נשמרו על ידי המפעיל.

זהו, פחות או יותר, עכשיו, נראה לכם המשטרה תקבל טענה כללית של אי ביצוע העבירה אל מול השוטר שיציין וירשום וימלא טפסים שלכאורה מראים שפעל בצורה נאותה ? – לי לא נראה.

שמעו לי, ברוב המקרים הדרך הנכונה לערער היא פשוט הגשת בקשה להישפט בבית המשפט לאחר התייעצות עם עורכי דין מומחים בתחום  – כמו עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס.

מהירות מופרזת – פסילה מנהלית:

חייבים לשים לב שהעבירות של הזמנה לדין יכולה משטרת ישראל גם ליטול את רישיונו של הנהג החשוד בעבירת נהיגה במהירות מופרזת ולפסול אותו ל-30 יום.

מדובר בסנקציה חמורה ביותר וניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול או קיצור משך הפסילה.

בהחלט מומלץ ולטעמי אף חובה לפנות לעורך דין על מנת לקבל תוצאה מוצלחת כזו.

ראו החלטה בנושא, המלמדת על הדרישות לפסילה וכיצד לטעון כנגדה:

"בפניי בקשה לביטול צו פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר נפסל על ידי קצין משטרה ביום 12/04/2018, במשך 30 יום, לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה במהירות מופרזת – 115 קמ"ש במקום 70 קמ"ש בדרך עירונית.

האכיפה בוצעה באמצעות מכשיר הממל"ז בשדרות משה סנה באשדוד.

טוענת ב"כ המבקש כי בחומר הראיות יש כשלים הנוגעים להוכחת יסוד המהירות המותרת בקטע כביש.

כן נטען לחסר בתיעוד הנוגע לאחת הבדיקות, בדיקה הנדרשת להוכחת תקינות המכשיר בזמן האכיפה.

ב"כ המבקש הפנתה לנסיבות המפורטות בטופס השימוע והיא סבורה שקצין המשטרה שגה כאשר ייחס למבקש עבר תעבורתי הכולל מספר הרשעות, בעוד שלחובתו רק הרשעה אחת מסוג ברירת משפט, הרשעה שאינה דומה.

ב"כ המבקש סבורה כי פרק הזמן שחלף ממועד הפסילה ועד היום – די בו ואין מקום בנסיבות כדין להצדיק המשך הפסילה.

ב"כ המבקש הפנתה לפסיקה.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה.

ב"כ המשיבה סבורה כי יש ראיות לכאורה וכי לא נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

ב"כ המשיבה סבורה כי גם אם נפלו כשלים בראיות, הרי נוכח טיבו של ההליך והיותו הליך מנהלי ונוכח שלב ההליך בו די בראיות גולמיות לביסוס הראיות הנוגעות לשלב הנוכחי, אין מקום לייתן משקל לטענות ב"כ המבקש הכשלים שהעלתה.

באשר לתמרור, הפנתה ב"כ המשיבה לנסיבות שפורטו בגוף האישום – שם תיעד השוטר אכיפה בהתאם לתמרור 426 הנוגע לעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית.

עוד הפנתה ב"כ המשיבה לתגובת הנהג שלדבריה, מהווה ראשית הודיה.

מהירות מופרזת פסילה מנהלית – דיון

לעניין הראיות הנדרשות בהליך, אכן בשלב מקדמי של ההליך די בראיות גולמיות, ביהמ"ש לא אמור לכמת את משקל הראיות או לבחון את מהימנותן.

עם זאת, בית המשפט אינו אמור להתעלם כליל מהמצב ראייתי בתיק, על בית המשפט לבחון בין היתר אם יש כרסום בראיות, ואם כן- האם יש לו השלכה לדיון, כך למשל אם יתברר כי לא מתקיים תנאי מהותי הנדרש להוכחת יסודות עבירת המהירות ואם הפגם נראה על פני הראיות ביהמ"ש לא יתעלם מפגם זה.

אם יש כרסום משמעותי בראיות, ביהמ"ש יבחן את שאלת האיזון הנכון בין האינטרס הציבורי להרתיע ולהגן על שלום הציבור לבין האינטרס של האזרח הזכאי להליך הוגן תוך שימת הלב לכלל שאין להטיל מקדמה על חשבון עונש.

למבקש מיוחסת עבירה של מהירות מופרזת, אחד היסודות הנדרשים להוכחת עבירת נהיגה במהירות מופרזת הוא מהירות הנסיעה המותרת בקטע הכביש.

כמו כן, תנאי נוסף הכרחי הוא הוכחת תקינות המכשיר במועד האכיפה.

עיון בחומר הראיות מלמד, כי יש כרסום ראייתי הנוגע לבדיקת התיאום.

כמו כן מבלי לקבוע מסמרות, טענת ב"כ המבקש כי היעדר התייחסות בראיות לבדיקת תמרורים המלמדים את הנהג על מהירות הנהיגה המותרת בקטע הכביש בו נמדדה המהירות, ראויה להתברר, אך זאת ניתן לעשות אך במסגרת ההליך העיקרי.

בנסיבות העניין יש כרסום בראיות שיש לו השלכה גם לשלב הדיון הנוכחי.

עם זאת, ביהמ"ש ער גם לתגובת המבקש לייחוס העבירה, כמו גם לתגובתו בזמן השימוע, כאשר יש בתגובותיו אלו כדי להוות ראשית הודיה בעבירה של מהירות מופרזת, אך שלא ברור באיזו מהירות הודה.

הערה שלי: נשים לב כיצד בית המשפט מייחס חשיבות לדברים שנאמרו על ידי הקצין השימוע וכן לדברים שנאמרו על ידי הנהג במועד קבלת כתב האישום.

במקרה דנן טענה ב"כ המבקש, כי ההפרזה המיוחסת הינה 7 קמ"ש מעל ברירת המשפט ובשים לב לכשלים הראייתיים רמת המסוכנות אינה מצדיקה המשך הפסילה המנהלית.

ככלל, יש להתייחס להפרזה ביחס לרף האכיפה וביחס למסוכנות הפוטנציאלית נשקפת בין היתר מהאפשרות לאיבוד שליטה ברכב בעקבות הופעת כשל כלשהו או סיכון כלשהו בדרך, כאשר הנהג נוהג במהירות מופרזת ולאו דווקא להפרש או ליחס בין המהירות המופרזת לבין סף המהירות המוגדרת כברירת משפט.

עם זאת, לפרק הזמן שחלף ממועד הפסילה עד היום יש רלוונטיות  לתקופת צינון, וכן לאיזון בין האינטרסים השונים אלו הנעוצים באינטרס הציבורי לבין אלו הנעוצים באינטרס הפרט.

המבקש מרצה פסילה מנהלית החל מיום 12/04/2018.

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לסמכות בית המשפט לקצוב פסילה מורה על קציבת תקופת הפסילה ל-15 יום החל מיום 12.4.18.

נראה בברור כי שילוב טענות מוצלח על ידי עורך דין יכול להצליח ולהשיב את הרישיון שנלקח על ידי המשטרה לאור עבירת מהירות.

מכשירי האכיפה העיקריים שנהגים נתקלים בהם:

ישנם מספר מכשירים העיקריים הם מד מהירות לייזר – מד מהירות לייזר מודד מהירות באמצעות פולסי לייזר באור אינפרא-אדום.

הרכב נעצר במקום ונרשם דו"ח לנהג עבור עבירת מהירות מופרזת, עקב מידיות הסנקציה ניתן לפסול את הנהג פסילה מנהלית באופן מנהלי. מדובר במכשיר שאמינותו נקבעה לפני שנים על ידי בית המשפט העליון וזאת בתנאי שהנו מופעל כנדרש על פי הנהלים ועל ידי מפעיל מוסמך.

וישנה מצלמת המהירות הידועה לשימצה א-3. שהיא סיפור בפני עצמו.

דוגמה לזיכוי בנושא מד מהירות לייזר:

"הכרעת דין: החלטתי לזכות את הנאשם:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של  נהיגה מעל המהירות המרבית המותרת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברח' שד אבא חושי בחיפה במהירות של 86 קמ"ש במקום 60 קמ"ש.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. לטענתו לא נסע במהירות המיוחסת לו.

לא הוכחה כנדרש תקינות מכשיר המדידה.

מטעם המאשימה הוגש הדו"ח ת/1 שבגב הדו"ח מפורטות בדיקות התקינות היומיות אותן ביצע המפעיל בתחילת ובסיום המשמרת. בטבלת הבדיקות תחת סעיף 1 ציין המפעיל כי בוצעה בדיקה עצמית "תקינה", גם ביחס לבדיקת התצוגה נרשם "תקינה".

עם זאת ביחס לבדיקת "תיאום כוונות" רק צוין כי הבדיקה בוצעה אך לא צוין כי הבדיקה היתה "תקינה". לא ניתן להסתפק בעצם קיום הבדיקה וחובה על המפעיל לציין באם הבדיקה היתה "תקינה", כפי שציין ביחס לבדיקות האחרות.

לאור האמור לעיל, לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי נעשה שימוש במכשיר מדידה תקין ודי בכך כדי להורות על זיכויו של הנאשם. בהקשר זה יודגש, כי הראיה היחידה לביצוע העבירה המיוחסת לנאשם הינה תוצאת הממל"ז ותנאי ראשון לאמינות המדידה הינו שימוש במכשיר מדידה תקין.

די באמור לעיל כדי להורות על זיכויו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, המאשימה לא הוכיחה כנדרש את עובדות כתב האישום ובהתאם החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

שמתם לב, עסקינן בפרטים טכניים לחלוטין, שעליהן יכול עורך דין שמבין בתיק להפיל תיק של עבירת מהירות.

דוגמה נוספת לזיכוי מזהיר מהירות מופרזת

ניתוח תיק

כנגד הנהג הוגש כתב אישום ולפיו נהג ברכבו במהירות של 143 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש.

הנהג לא הכחיש שהיה במקום וגם לא ניסה להתווכח עם תקינות המכשיר אך מסר כי לא יתכן שנהג במהירות שיוחסה לו.

בית המשפט ציין כי עדות שהשוטר שהובא לעדות כעד תביעה, הייתה אמינה עליו, אם כי השאירה כמה סימני שאלה.

סימני שאלה, שמותירים מקום לספק בכל הנוגע לזיהוי הרכב מבצע העבירה.

ואלו הם סימני השאלה העיקריים שמצא בית המשפט לתעבורה

אומנם השוטר העיד שעמד עם הניידת לאכוף מהירות בצומת מסוימת, אך שלא רשם זאת בדוח.

בדוח עצמו אין כל אזכור לכך שעמד בצומת אותה ציין בעדותו בעל פה, עניין זה עלה רק בחקירתו הנגדית.

זאת ועוד למרות שהשוטר העיד שצומת ממוקם בקילומטר 35 בכביש בו אכף, הרי שממסמך שהגישה ההגנה אשר כולל את כל הצמתים בכביש  האמור עולה כי הצומת לא ממוקם בקילומטר 35 אלא בקילומטר 33 .

על כן, משהשוטר לא תיעד בדוח את העובדה שעמד בצומת, ושמסר מספרי קילומטרים אשר אינם תואמים למציאות  נותר ספק לגבי מקום עמידתו של השוטר,

ומשכך ומקביל, גם קיים ספק באשר למקום עצירת רכב הנאשם. ולכל נתיב נסיעת רכב הנאשם.

יתרה מזו, השוטר ציין כי בעת האכיפה היה רכב אחר בנתיב הימני לפני רכבו של הנאשם, אך אין כל התייחסות לרכב האחר, לא לסוגו, לא לצבעו,.

לא ברור אם הנהג בשלב עקף את הרכב האחר, לא ברור אם בעת שיצא השוטר בעקבות רכבו של הנאשם הרכב האחר כבר חלף את השוטר או נותר מאחור, או אולי היה בין רכבו של השוטר לרכב הנאשם.

יומן הנסיעות מאיתורן

לסימני שאלה אלו, נוסף הנתון הנוסף שהוא יומן הנסיעות שהונפק מרכבו של הנאשם במועד הרלוונטי.

נכון אומנם שמכשיר האיתוראן אינו מוכר כמכשיר מדידת מהירות אשר יש בו כדי לייצר ראיות קבילות בעניין זה.

שהרי הוא אינו מודד  מהירות מופרזת באופן רציף , אלא לכאורה מדירת מהירות אחת בכל דקה, ויתכן שבין מדידה למדידה היו שינויים במהירויות.

עם זאת, המסמך הוגש כאמור ללא התנגדות המשטרה, ומראה שבעשר הדקות שקדמו לעצירתו של הנאשם המהירות  שנמדדה ברכבו נעה  בין 83 קמ"ש ל- 91 קמ"ש.

על אף שכאמור לא ברור מה מידת הדיוק של נתון זה, יש בנתון זה  כדי להצטרף לסימני השאלה שפורטו לעיל.

ביחד לעורר ספק סביר ביחס למהירות נסיעת הנאשם שדי בו כדי להביא לזיכויו של הנאשם.

הפרת נוהלי בטיחות להפעלת ממל"ז לאכיפת מהירות מופרזת

בית המשפט הוסיף וקבע שצודק ב"כ הנאשם שעל פי עדות השוטר הוא עמד עם הניידת בתוך הצומת.

על פי נוהל בטיחות הפעלת ממל"ז  נקבע כי המקום בו יעמוד המפעיל לא יהיה בצומת.

אומנם עסקינן בהוראה שנועדה למטרה בטיחותית ואין בה כדי לפגוע במהימנות ההפעלה. עם זאת אין צורך להכביר מלים בחשיבות להקפיד ולמלא אחר הוראות הבטיחות.

לסיכום:

במקרה שבפני, לאור סימני השאלה שנותרו פתוחים ביחס למיקום העבירה הנטענת, ומיקום עצירת הנאשם, ביחס לרכב האחר אשר היה בזירה ולאור עדות הנאשם ונתוני המהירות שהונפקו מרכבו, נותר ספק באשמתו של הנאשם.

קצת על מצלמות מהירות:

מד מהירות אלקטרוני נייח, כיום במסגרת פרויקט א-3, אכיפה אלקטרונית אוטומטית.

מכשיר נייח מגלה עבירות מהירות מופרזת, העבירות מצולמות, הנתונים מופיעים בתמונה, שנשלחת באופן דיגיטלי למעשה בזמן אמת למרכז בקרה בירושלים ומשם לבית בעל הרכב הרשום.

מצלמות המהירות היו במרכזו של משפט שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו ועל אף שמשטרת ישראל לא הצליחה להוכיח את אמינותם וגורלם עד היום על כף המאוזנים. הרי האכיפה נמשכת ובתי המשפט ממשיכים לדון בעבירות מהירות שמבוססות על מצלמות המהירות.

אולם, בצורה מסוימת בתי המשפט שבעבר נטו לקבל את אמינות מצלמות המהירות מאפשרים היום אפילו לחזור מהודאות באשמה שניתנו בעבירה זו, בתנאים מסוימים וראה בהחלטה הבאה:

החלטה בנושא מצלמת מהירות:

בתיק זה הגיש הנאשם בקשה לחזור בו מהודאתו, וזאת לאחר מתן גזר הדין, ובנסיבות שנוצרו עקב ההחלטה בדבר הקפאת הגשת אישומים המבוססים על מערכת האכיפה א'3.

המאשימה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי לא מתקיימים במקרה דנן נסיבות המצדיקות חזרה מהודאה.

לכאורה הדין עם המאשימה. אין מדובר במי שהודה בעבירה שלא מרצונו, אלא שהוא טוען כי לאחר הודאתו וגזירת דינו נודע לו כי יש ספק בתקינות מערכת האכיפה. יוער כי אין מדובר בעובדות חדשות, טענות כנגד מערכת האכיפה עולות בבתי המשפט מזה זמן, תיק "עקרוני" מתנהל וקרוב לסיומו בבית המשפט בעכו, ותיק דומה אמור להתחיל להתנהל בבית משפט זה בתקופה הקרובה.

הערה שלי: כיום התיק הסתיים והפרשנות חוגגת עד לב השמים בנושא, כאמור המשטרה ממשכה בשלה.

לפיכך, אין המדובר בעובדות אשר הנאשם ובא-כוחו יכולים היו להיות מודעים להן, והנחיית הפרקליטות אינה בבחינת עובדה חדשה, אלא לכל היותר חיזוק לטענות כי אמינות מערכת א'3 טרם הוכחה.

מנגד, בנסיבות דומות הסכימה לאחרונה המדינה לקבלת ערעורו של מי שהודה בעבירה ביום 6.6, ערב פרסום הנחיית הפרקליטות  קבע בית המשפט המחוזי בחיפה: "לאחרונה הוברר כי תקינות ואמינות מצלמות המהירות אשר אחת מהן צילמה את רכבו של המערער בעת ביצוע העבירה, נבחנת ונבדקת על ידי המשיבה…  בנסיבות אלה, סבורני כי קיים חשש שנגרם למערער עיוות דין בעת שנשפט בהעדרו, ומשכך סבורני כי יש לקבל את הערעור בשל נתון חדש זה".

הבקשה שבפניי מוגשת בתוך תקופת הערעור, כך שלכאורה, לאור האמור לעיל, יכול היה הנאשם לנקוט בהליך זה וסיכויי הצלחתו היו לא מבוטלים.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו בתיק זה, וזאת כפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪, בתוך 60 יום מהיום.

מעניין לראות שבית המשפט נוטה חסד לנאשם, אבל כאמור כל מקרה לגופו ומדובר בתחום דינמי לחלוטין שיש צורך לעקב כל העת אחרי ההתפתחויות בו.

להתייעצות בנושא מהירות מופרזת, צלצלו מיד: 050-5738228.

דוגמא למאסר בגין מהירות מופרזת – נדיר אבל קיים….עוד לא אצלי… .

כן, לאחרונה גם זה התחיל, בשנים האחרונות כאשר מדובר בהפרזת מהירות קיצונית החלו בתי המשפט לשלוח למאסר בגין עבירת מהירות.

וראה דוגמה בהחלטה הבאה…אני לא ייצגתי שם את הנאשם… .

אז על מה בדיוק התיק:

1. 02:25 לפנות בוקר, כביש 25 מבאר-שבע לשדה-תימן, המבקש נוהג במהירות של 195 קמ"ש, במכונית מרצדס.
2. בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע גזר על המבקש עונש מאסר למשך 4 חודשים, פסילת רישיון נהיגה למשך 6 שנים, ועונשים נלווים.
3. בערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הועמדה תקופת הפסילה על 50 חודשים. שאר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. המבקש עתר לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור בטענה כי אין מקום לעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח בעבירת מהירות.
4. בית המשפט קבע כי מדובר בבריונות, סיכון חיי-אדם בצורה חריפה, על-ידי עבריין תנועה רצידיוויסט, 'כבד' ומסוכן; למהירות נסיעה שכזו לא מגיע נהג בהיסח הדעת, אלא בהחלטה מוּדעת. בנהיגתו סיכן המבקש לא רק את חייו שלו, אלא גם את חיי הנוסעים במכוניתו, ואת חיי שאר הנוסעים בכביש, כאשר "מעורבות בתאונת דרכים קטלנית היא רק שאלה של מזל ולא יותר מכך".
5. המבקש גם לא לקח אחריות על מעשיו. בנסיבות אלה סבר בית המשפט  כי אין הצדקה לגישה סלחנית או משקמת, וכי יש צורך בענישה בלתי מתפשרת ומרתיעה. אומנם לקולא ציין בית המשפט את גילוֹ הצעיר של המבקש, ואת העובדה שמדובר במאסרו הראשון.
6. באשר לגזר הדין נקבע כי מדובר בענישה קשה ומחמירה, "אולם לא ניתן לומר כי העונש אינו הולם את המעשה והעושה … מדובר בנהיגה במהירות דמיונית, כפי שכינה אותה בית משפט קמא, אשר לא ניתן להגיע אליה בהיסח הדעת, אלא במודע, והיא מסכנת הן את נוסעי הרכב, והן את ציבור הנהגים ועוברי האורח במקום. העובדה שבמקרה לא הרג המערער איש בנהיגתו הפושעת, אינה מפחיתה מחומרת התנהגותו. עם זאת, בשל ההחמרה ברכיב המאסר, כך נקבע בבית המשפט המחוזי, נכון היה שלא למצות את הדין ברכיבים אחרים, ולפיכך הועמדה תקופת הפסילה על 50 חודשים. מכאן בקשת הרשות לערער, וזו מתמקדת בעונש המאסר בלבד.
7. שאלת השאלה, האם ראוי להטיל על המבקש, אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, במקום עונש שיקומי של עבודות שירות, או במקום להסתפק בעונש של מאסר-על-תנאי?
8. לעומתו טוענת המשיבה, כשמדובר בטענות הנוגעות לעונש בלבד, וכשרובן ככולן הועלו ונדחו בערעור בבית המשפט המחוזי. גם לגופו לעניין – בשים לב למהירות, לסכנה, לעבר התעבורתי, ולאי-לקיחת האחריות – העונש הוא מוצדק.

דיון והכרעה – מאסרו הוא שיקומו:

1. נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש (מהירות "קצה" בגימטריא) מלמדת על טֵרוף הדעת. ישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח. אין זו דרך השגרה, להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה.
2. כאמור, גם אם עונש מאסר בכגון דא הוא נדיר, כבר היו דברים מעולם.
3. ב"כ הנהג ביקש לנקוט בענישה שיקומית: עבודות שרות, של"צ, או מאסר-על-תנאי. גבי דידי, שיקומו של נהג שכזה לא ייעשה בדרכים כנ"ל, אלא בדרך הענישה שנגזרה עליו. מאסרוֹ הוא שיקומוֹ. יִראו עברייני התנועה ויִיראו, כי נהיגה במהירות-קצה, יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן.

מסקנה: הערכות נכונה יכולה לצמצם את הענישה, אך שלא יהיה ספק עבירת מהירות מופרזת אינה ענישה שיש לזלזל בה.

טיפ לעבירת מהירות מופרז: מכשיר הדבורה:

מכשיר הדבורה או בשמו המקצועי BEE III, הנו למעשה פיתוח מתקדם של מכשיר הרדאר הנייח לגילוי מהירות שהיה בשימוש משטרת ישראל במשך שנים רבות.

המכשיר עובד על עקרון הדופלר ומודד את ההפרש בין התדר המשודר למטרה והתדר המוחזר ממנה ומחשב את מהירות העצם הנמדד.

המכשיר מותקן על גבי ניידות משטרה כאשר ניתן לראות את השתי אנטנות של הדבורה בולטות קדימה ואחורה ליד גשר התאורה על גג הניידת.

המכשיר מאפשר אכיפה של עבירת מהירות מופרשת כאשר הניידת בתנועה או עומדת במקום ואף יכולה לקלוט רכב שמגיע מהכיוון הנגדי לכיוון נסיעתה.

כמו כל מכשיר אכיפה בשימוש משטרת ישראל. על המשטרה להראות שהמכשיר היה:

תקין בעת הפעלתו – ע"י ביצוע כל הבדיקות הנדרשות.

השוטר המפעיל היה מיומן בהפעלת המכשיר – פרוש הדבר שעבר קורס והכשרה מסודרת בנושא.

המכשיר פעל בהתאם לכללים המבטיחים מדידה נאותה – לדוגמה, שאין בסביבה רכבת או כלי רכב נוסף שיכל להיות מטרת המדידה.

אומנם הפעלת מכשיר זה לאכיפת מהירות מופרזת יותר "מסובכת" מהפעלת מד מהירות לייזר או מצלמה. אך המשטרה אוכפת מהירות מופרזת במכשיר הדבורה במשנה מרץ בעיקר באזור הדרום והבקעה.

מהירות מופרזת, סיכום:

אז חוששים מדו"ח או הזמנה לדין שקיבלתם בגין עבירת מהירות מופרזת ורוצים לשמור על רישיון הנהיגה ?, למותר לציין כי לעו"ד אנושי אלי, עו"ד תעבורה, שופט תעבורה בדימוס ניסיון מעשי רב שנים בטיפול בכל מגוון האמצעים אשר משמשים לאכיפת נהיגה במהירות מופרזת, כולל הנדרש להביא לזיכוי הנאשם או לענישה מקלה ביותר במטרה שלא לפגוע בשגרת חייו של הנאשם בעבירת הנהיגה של מהירות מופרזת.

מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות עם עורך דין תעבורה בנושא נהיגה במהירות מופרזת, צלצלו מיד: 050-5738228.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; אין בו טענה לייצוג הנאשם, כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.