בין רגע הכל משתנה, מנהג במכונית על הכביש בדרך לשגרת יומך, להלם התאונה, הפגיעה בך, הפגיעה בצד השני, התפילה החרישית שהפגיעה הנה קלה ככל שניתן, וכלה במצב המביך של עמידה בצד הדרך, שיחה עם המשטרה, וכל זאת שהעוברים והשבים מביטים בך, חלקם בכעס על הפקק שיצרת וחלקם ברחמים לנהג האומלל שיומו כמו שאומרים נהרס.
אז לאחר שהשבת לשאלות הבוחן, לאחר התייעצות מקדימה עם עורך דין.
בתקווה, הנך משוחרר לביתך וחוזר לאט לשגרת חייך. מודה למזלך הטוב שיצאת ללא פגיעה קשה בתאונה.
והנה לאחר מספר חודשים זה מגיע – כתב אישום בגרימת תאונת דרכים.
מי כותב את כתב האישום בגרימת תאונת הדרכים?
חשוב לזכור שמי שכותב את כתב האישום לאחר תאונת הדרכים היא מחלקת תביעות התעבורה של משטרת ישראל.
נכון לעיתים יש כתבי אישום של הפרקליטות, אלו במרבית המקרים כתבי אישום לאחר תאונות דרכים קטלניות שבהן קופחו חיי אדם.
התובע המשטרתי שכותב את כתב האישום בגין תאונת הדרכים, מתבסס על המלצת בוחן המשטרה שרשם לו את מי להאשים בתאונה.
אך עבודתו אינה טכנית כלל וכלל, שכן בחירת סעיפי האישום מפקודת התעבורה ותקנות התעבורה הינה גורלית למצבו המשפטי של הנהג.
חשוב לזכור שבתי המשפט אינם נוטים להתערב כלל וכלל בניסוח כתבי האישום ולכן מה שירשום התובע התורן בכתב האישום, הוא מה שיופיע בפני בית המשפט, ויחרוץ את הענישה שתבקש משטרת ישראל בגלל התאונה.
אז כיצד בנוי כתב האישום בגרימת תאונת דרכים?
בראש העמוד יופיע בית המשפט שאליו אתה מוזמן.
מתחת יופיעו פרטי תיק המשטרה, ומי בדיוק המאשימה, או במילים אחרות אם מי עורך הדין לתעבורה צריך לדבר או היכן יצלם את חומר החקירה בתיק.
לאחר מכן פרטי הנאשם או הנאשמת, ברור לא, אבל מדי פעם יש טעויות וכדי לבדוק… .
לאחר מכן מגיעים לתכלס, הכותרת "כתב אישום".
לאחריה תפרט המאשימה את עובדות כתב האישום, מתי קרה, מה קרה, ואיך קרה.
אגב העובדות הם לפי גרסת המשטרה כן, העובדות שמוכיחות את אשמתך, לא בטוח שאלה העובדות כפי שזכורות לך.
לאחר פרק העובדות, יגיע הפרק החשוב ביותר, "הוראות החיקוק", ללא ספק זה הפרק שיחרוץ את גורל הנאשם, מה הם הסעיפים שבהם משטרת ישראל מאשימה את הנהג.
כיוון שכל סעיף נושא משקל שונה לעניין חומרת העבירה, וחומרת הענישה.
הרי לסעיפי החוק משקל מכריע לעניין גורל רישיון נהיגתו של הנאשם ולעיתים אף חירותו האישית.
מעבר לסעיפי האישום לגבי העבירה הספציפית, כגון אי ציות לאור אדום, או אי ציות לתמרור כזה או אחר, או אי מתן זכות קדימה.
אשר גם להם כמובן השפעה על הענישה, ישנם שני סעיפי מפתח אשר עוסקים ישירות בענישה.
למעשה מדובר בסעיפי סל, סעיפים שניתן לשייך אותם כמעט לכל אירוע נהיגה בעייתי לכאורה של הנהג.
הראשון הנו סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ומולו תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. נדון בהם בהמשך.
מתחת לסעיפים יופיעו עדי התביעה, מי יעמוד כנגדכם בבית המשפט ועליו תבסס המשטרה את האישום.
ולסיום לאחר חתימת התובע, יהיו הודעות שונות לגבי זכות לייצוג וכן אפשרות לענישה מחמירה בגין כתב האישום.
מה ההבדל בין סעיף 62(2) לפקודת התעבורה לתקנה 21(ג) בכתב האישום בגרימת תאונת דרכים
ונעבור לציטוט מתיק ת"ד 6625-12-14 (פורסם בנבו), מפי כבוד השופט רועי פרי:
"מה בין סעיף 62(2) לפקודת התעבורה לתקנה 21(ג)
- סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, קובע כהאי לישנא: "נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה".
תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קובעת כי:
"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר…והבחנה בתמרורים…בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".
הסעיפים דומים, וכך גם היסוד העובדתי שבחובם.
קיים הבדל בענישה בין שני הסעיפים, כך שתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, לבדה, מהווה ברירת משפט, שהעונש בצדה עומד כיום על קנס בסך 500 ₪ (סמל סעיף: 2429).
אין המדובר בעבירת תוספת עלי פקודת התעבורה ואין בצדה פסילת רישיון מנמלית.
לעומתה, אחותה הבכורה, עלי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, נהיגה בקלות ראש, הינה עבירה מסוג הזמנה לדין, גם שעומדת היא לבדה, ובנסיבות של תאונת דרכים בה נגרם נזק או חבלה לאדם תפעיל זו פסילת מינימום בת 3 חודשים, כמצוין בתוספת השנייה לפקודת התעבורה – ראו סעיף 38(2) לפקודת התעבורה וכן מהווה היא עבירת תוספת לעניין סעיף 37 כאמור.
ברי הוא מקריאת תקנה 21(ג) כי כוללת המה גם מצב של קלות ראש, כאחותה הבכורה, עם זאת כוללת היא גם מצבים מופחתים של אי זהירות או אי תשומת לב מספקת.
עפ"י המדרג הנורמטיבי, פקודת התעבורה הינה חקיקה ראשית, ולאור השימוש בביטויים מתחום דיני הרשלנות, ברי הדבר כי סעיף 62(2) דורש יסוד נפשי מסוג רשלנות, כאמור בסעיף 21 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
מנגד, וכך הן רוב רובן של העבירות עלי תקנות התעבורה, וכפועל יוצא מסיווגן כעבירות מסוג אחריות קפידה, בהתאם לסעיף 22 לחוק העונשין – עבירות אלה אינן דורשות יסוד נפשי כלשהו, ודי לתביעה להוכיח בהן את היסוד העובדתי בלבד.
עם זאת, הדברים יפים לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, כשהיא עומדת לבדה, כעבירה של אחריות קפידה, במסגרת דוח, ואין הדברים ישימים לעבירה זו, כבענייננו, בהקשר לתאונת דרכים.
עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, עפ"י תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בהקשר לתאונת דרכים, גם היא דורשת יסוד נפשי של רשלנות, אם כי ברף הנמוך ביותר של אי זהירות, בהתחשב בנסיבות, סוג הרכב ומצבו, מצב הדרך, אותות של שוטרים, תמרורים, תנועת עוברי הדרך וכל עצם המוצב בדרך או בסמוך לה.
ברי, כי קיים ערבוב בין היסוד העובדתי ליסוד הנפשי, שלא תמיד נדרש להוכיח כאמור, בתקנה זו, אולם נראה כי ניתן למצות מהיסוד העובדתי את היסוד הנפשי הנדרש של רף רשלני נמוך מסוג אי זהירות – במקום בו הנהג הסביר או הנהג מן היישוב היה נוהג אחרת.
אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, במצבים בהם, נסיבות התאונה הינן כאלה, בהן הנהג נקט כמעט בכל האמצעים כדי להימנע מתאונה, או שנהג בצורה איטית וזהירה, ומדובר בחוסר תשומת לב שאינה מגעת כדי קלות ראש – ראוי לעשות שימוש בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ולא בחלופה המחמירה שבסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
מבלי לקבוע מסמרות בדבר, תאונת דרכים, בנסיבות של שכרות או מהירות או עקיפה מסוכנת/ קו הפרדה או אי ציות לאור אדום או תמרור עצור – נראה כי הסעיף המכריע הינו נהיגה בקלות ראש בהתאם לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
במצבי הביניים, כשמדובר בנהיגה איטית, זהירה של אי מתן תשומת לב מלאה, הרכיב המכריע יהא אי זהירות, ובתוך כך תקנה 21(ג) תשלוט בכיפה.
כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, כאשר בהחלט יתכנו מקרים, מהדוגמאות הפרטניות שסקרתי לעיל, שיוכלו לעבור מצד הפקודה לצד התקנה ולהיפך".
עשה סדר השופט… .
וכיצד המשטרה קובעת איזה סעיף יופיע בכתב האישום בגרימת תאונת דרכים
לצערם של הנאשמים ברוב המקרים התובע המשטרתי נוטה להחמרה בסעיף, יש כאלו המכנים זאת רישום כתבי אישום על אוטומט לצורך החמרה.
גם אם התובע יודע ששני הצדדים אשמים, הרי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה יככב ברוב המקרים.
לרוב בתי המשפט לא יטו אוזן לנאשמים שיודו בגרימת התאונה ויבקשו ענישה ללא פסילת רישיון כאשר מדובר בסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
מנגד, חשוב לזכור שגם אם מזהים את תקנה 21(ג) בהוראות החיקוק הרי שלא ניתן לנשום לרווחה ולא לחשוש עוד, שכן גם בעבירה זו מבקשת המשטרה פסילה מידי פעם.
סיכום
בכל מקרה של קבלת כתב אישום בתאונת דרכים, יש צורך דחוף להתייעץ עם עורך דין המומחה לתחום התעבורה.
מניסיוני התייצבות עם עורך דין למשפט וכמובן למשא ומתן מול התביעה, תשפר את הסיכוי להצליח לשמור על רישיון הנהיגה וזה מה שחשוב.
לסיום שימו לב כיצד חוסלו סעיפי האישום בתיק שטיפלתי בו תרתי משמע…, ההשמטות לגבי הפרטים המזהים שלי, היתר של התובעת במסגרת הסדר.
מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס
מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.
להתייעצות בדיני תעבורה צלצל מיד: 050-5738228.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
