נהיגה בשכרות, האשמה שיש בה כדי לגרום לצמרמורת אצל כל נהג נורמטיבי, וחיוך אצל כל שוטר שעוסק באכיפה בתחום וברור למה.
מדובר באחת העבירות החמורות ביותר שניתן להאשים בהם חוץ מתאונות דרכים קשות והפקרת פצועים.
שכן גם בעבירת הנהיגה בשכרות יש את האלמנט של אדם שהכניס עצמו למצב במסוכן.
שתיתם? נהגתם? כבר התחלתם ברגל שמאל, עכשיו רק נשאר לבדוק כמה הכמות…
חשוב לזכור, שהחוק אוסר נהיגה בשכרות ללא קשר בכלל לשאלה האם יש הוכחה שהנהג או הנהגת היו בכלל תחת השפעה של האלכוהול, ונגיע למשמעות החמורה של זה אחר כך.
אז אנו יודעים שעבירת הנהיגה בשכרות היא עבירה חמורה ואיך הגדיר זאת בית המשפט העליון: "מכונת מוות נעה" ובגינה עונשים חמורים ביותר.
אבל מה אתם בדיוק יודעים עליה, על מרכיביה, ועל השלכותיה וכיצד יכול עורך דין שמומחה בתחום כמוני למשל: לסייע למי שחשוד בעבירה זו – על כך המאמר זה.
מה זה שיכור?
הבנת נהיגה בשכרות מתחילה קודם כל בשאלה מה זה שיכור? ובכן קודם כל יש צורך להתנתק מהמחשבה העממית לגבי שיכור, כפי שיש לכולנו בראש מהסרטים וכדומה.
אם כי ברור שאדם שמתנדנד, שר שירים לעמודי חשמל, מקיא את נשימתו, ושאין לו מושג מה מתרחש סביבו, לא אמור לעלות על ההגה.
אבל המונח החוקי הוא הרבה יותר טכני ורוב הנהגים השיכורים ולמעשה כמעט כולם, לא חשבו עצמם שיכורים. גם סביבתם לא חשבה ככה, אבל החוק כן חשב אותם לכאלה.
ובכן, לפי סעיף 64 (ב) לפקודת התעבורה:
"שיכור" – אחד מאלה
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר,
בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:
(א) נהג חדש;
(ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
(ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
(ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן,
ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3)
או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
האמת, לא מסובך.
יש 4 הגדרות שכל אחת מהן מאפשרת להגדיר אדם כשיכור.
לרוב עסקינן בקטגוריה השלישית, אם כי הכל פתוח ושימו לב, לפרשנות הבאה:
"ממונה על הרכב" – אחד מאלה:
(1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
(2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי ….. .
- "משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה. - "סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
ולסיום הנושא זה, יש לשים לב ששתי העבירות נהיגה בשכרות ונהיגה בהשפעת סם מצויין באותו סעיף ולמעשה כמעט זהות מבחינת הענישה.
מה הכמות המותרת או יותר נכון מהי המידה הקובעת?
אז למדנו מלשון החוק, בין היתר, ששיכור הוא מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר; ומכאן ההבנה שהשכרות היא קביעה מלאכותית לחלוטין של קביעת רף מסוים על פי חוק.
אתם הנהגים לא יודעים זאת שאתם שותים, שכן אין איסור על שתיית אלכוהול ונהיגה אלא על נהיגה בשכרות – ויש הבדל.
אני עוד זוכר את הוויכוחים בוועדות הכנסת על הכמות, וטענות לכאן ולכאן.
עניין שהוכרע בסופו של יום בעקבות הליך משפטי הידוע בשם "פרשת עוזרי" – עוד נגיע לכך. אז מה המידה?
תלוי את מי שואלים, שכן החוק היבש על פי תקנות התעבורה, תקנה 169, מציין מפורשות:
"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
- 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
- 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
כאמור, בעקבות הליך משפטי ארוך, שהזכרתי מעל בשם "פרשת עוזרי";
שבו הוקם מותב תלתא – 3 שופטים בבית המשפט לתעבורה ירושלים.
לדון בתקינות ואמינות מכשיר הינשוף, הוחלט על שינוי הרף לשם אכיפה והוא הועמד בסופו של יום, ובסופו של דיון בבית המשפט המחוזי על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
מה מצב נהיגה בשכרות בעולם?
מי שמעוניין לדעת את הגישות השונות של מדינות מערביות להגדרת השכרות וסף האכיפה, אני ממליץ לו לעיין במסמך הבא של חטיבת המחקר והמידע של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במאמר מוסגר אציין כי מרבית המדינות הנזכרות במחקר מחזיקות ברף הדומה לרף הישראלי.
אולם יש כאלו המחמירות יותר כצ'כיה, רומניה, הונגריה, סלובקיה וכאלו המתירות יותר כמלטה, אנגליה, ארצות הברית וסינגפור.
וכמו כן עולה מהמחקר כי הנציבות האירופית ממליצה על שיעור אלכוהול מקסימלי של 0.05% ושיעור של 0.02% לנהגים צעירים ולנהגים ברכבים מסחריים – די דומה למצב בארץ.
העונש על עבירת נהיגה בשכרות
על פי סעיף 39 א לפקודת התעבורה, הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו; בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים.
ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
ואם אתם שואלים מה רשום בסעיף 62 (3), נו אז תראו בעצמכם המצב של הנהג המורשע בעבירת נהיגה בשכרות רק מחמיר :
- העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב.
ובנוסף לאמור מעל, יכול בית המשפט אשר הרשיע נהג בעבירת הנהיגה בשכרות לקבוע, בנוסף לעונשים האחרים.
על איסור שימוש ברכב לתקופה של עד 120 ימים.
בקיצור, שומו שמיים, וזה לשון החוק היבש למי שמורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, בלי הפחדות מיותרות – ובלי עורך דין מוצלח… .
במאמר מוסגר, לא כולם מקבלים שנתיים.
למעשה ניתן לעיתים לצאת בענישה קלה ביותר (יחסית) אך איך עושים זאת ותחת איזה סעיף חוק?
אפרט בהמשך, אך בטח לא הולכים בלי עורך דין לבית המשפט כי זה מתכון לשנתיים פסילה.
הרפורמה בענישה בנהיגה בשכרות – או הרבה דיבורים ומעשה אין
רבות דובר על כך שמדובר בענישה דרקונית, לא מתחשבת, שאינה מאבחנת נהג שנהג עם מידה גבולית או מידה כפול מהמותר, כולם שנתיים.
ואפילו שופטים שביקשו להקל גילו שביתי המשפט המחוזיים והעליון ממש לא מתחשבים והחמירו את הענישה לשנתיים פסילת רישוי מינימום.
הכנסת מצאה למצוא לכך פתרון והציעה מדרג ענישה לפי הכמות כך לא כולם יקבלו שנתיים וסוג הענישה ומשך הפסילה הענישה תהיה תלויה בכמות האלכוהול.
אבל הרפורמה לא הגיע לכלל ביצוע, עקב נסיבות פוליטיות.
מי שמעוניין בכל זאת לקרוא בנושא ראה בקישור הבא.
כך מאתרים נהגים שיכורים – מכשיר נשיפון
משטרת ישראל פורסת מחסומים ועמדות לבדיקת נהגים, הם מעכבים נהגים רבים לשם בדיקה האם הם נוהגים בשכרות.
עכשיו יש צורך במיון ראשוני זריז על מנת לבדוק מי ישוחרר לדרכו ומי יעבור לבדיקה רצינית שדורשת זמן ותקציב.
שהרי קנייה ותפעול מכשירי ינשוף ולבטח בדיקות דם עולים כסף רב. המכשיר שעושה זאת נקרא נשיפון.
קיימים בשימוש המשטרה שני סוגי נשיפונים אלקטרוניים המאושרים לשימוש מתוצרת חברת דראגר, האחד מסוג ALCOTEST 8623 והאחר ALCOTEST 6510.
מדובר במכשיר קטן בגודל כף יד, שלתוכו, דרך פיה, נושף הנהג שנעצר לבדיקה, המכשיר מורה מידית את מידת האלכוהול שמדד ואם היא מעל המידה הקבוע בחוק, הנהג מעוכב לבדיקת שכרות. אם המידה פחותה ממנה הנהג בד"כ ישוחרר לדרכו.
חשוב לציין כי הנשיפון אינו מהווה כלי ראייתי להוכחת שכרות אלא רק אינדיקציה להמצאות אלכוהול וככזה אינו ראיה קבילה בבית המשפט להוכחת שכרות.
כלי העבודה של המשטרה
בדיקת המאפיינים – מבחן ביצוע
נהגים שכשלו בבדיקת הנשיפון, יתבקשו למסור את פרטיהם לשוטרים.
לאחר שיוסבר להם מטרת עיכובם ומה נדרש מהם על מנת לקיים את הבדיקה בצורה נאותה ועוד נגיע לכך, יעכרו את בדיקת המאפיינים – או בשמה הנוסף מבחן ביצוע.
בדיקה זו הנה שריד לתקופה שבא לא היה השימוש במכשיר הינשוף או הנשיפון נפוץ או בכלל אפשרי. היה צורך לקחת כל נהג לבדיקת דם על מנת להוכיח נהיגה בשכרות.
מדובר בבדיקת תפעול קוגניטיבית של הנהג, ובמהלכה יתבקש לבצע משימות פשוטות יחסית על מנת שהשוטרים יוכלו להתרשם ממצבו.
בגדול מדובר בשלושה מבחנים, מדובר בעמידה בעיניים עצומות למשך 30 שניות, שהמטרה לבדוק האם הנבדק יציב.
הליכה על קו ישיר שהזרועות בצדי הגוף, בצעדים עוקבים תוך כדי פניה וחזרה ומבחן הבאת אצבע לאף כאשר הראש מוטה לאחור והשוטר מציין ימין או שמאל על מנת לבדוק האם הנבדק מגיב כהלכה.
הבדיקה מתועדת בכתב, אולי אף מצולמת. בכל מקרה חשוב לזכור שבדיקה יכולה להיות הוכחה מלאה להיות הנבדק שיכור או נוהג תחת השפעת אלכוהול.
אבל ברור שאם הנבדק כשל בה, המשטרה תטען שזאת גם ראיה להיותו שיכור בצירוף בדיקת הינשוף.
אגב, אם נהג הצליח בבדיקה המאפיינים, אך כשל בבדיקת הינשוף – עובדה זו לבדה לא תועיל לו.
אבל בכל מקרה אין להתחכם עם השוטרים וטענות עשיתי להם בכוונה לא מתקבלות בהבנה כלל וכלל על ידי בתי המשפט.
עו"ד אלי אנושי עורך דין נהיגה בשכרות שופט תעבורה בדימוס נתפסתם נוהגים בשכרות? צלצלו מיד: 050-5738228
בדיקת ינשוף
משטרת ישראל מפעילה את מכשירי הינשוף מסוג: Drager Alcotest 9510 IL במטרה לאכוף עבירות של נהיגה בשכרות.
זהו, במילים פשוטות סוס העבודה של המשטרה באכיפה נגד עבירת נהיגה בשכרות. למשטרה יש כמה עשרות מכשירים כאלו בפריסה ארצית.
על מנת שבית המשפט יוכל להסתמך על התוצאה במכשיר הינשוף, ישנם מספר דרישות מקדימות שעל הנבדקים לעמוד בהם.
למשל: לא לאכול, לא לשתות, לא להקיא, ולא להכניס שום דבר לפה או לאף טרם הבדיקה.
כשהנהג עומד בתנאים: מפעיל הינשוף יורה לו לנשוף לתוך צינור והמכשיר יבדוק את תוכן הנשיפה דרך מנגנון אלקטרוני ממוחשב בתאי בדיקה שונים.
המכשיר יתן תוצאה הן בלוח הבקרה והן בפלט נייר שהוא הראיה שתוצג לבית המשפט על מנת להוכיח נהיגה בשכרות.
כמה מילים כיצד מכשיר הינשוף עובד:
האוויר הנשוף נכנס אל תא מדידה, מחומם ונבדק על ידי שני חיישנים, האחד, אינפרה רד (IR) והשני אלקטרו כימי (EC) .
כאשר האחרון תפקידו גם לבדוק את סוג החומר הנמדד, אלכוהול, והראשון בודק את הכמות.
המכשיר בודק את האוויר הנשוף פעמיים כאשר הכמות הנמוכה היא הקובעת.
נקבע בפסיקה כי:
- המכשיר אמור להיות מכויל טרם ההפעלה ולאחריה
- לעמוד בבדיקה תקופתית מקיפה
וכל זאת ונקדים את המאוחר הנם פתחי המילוט אותם יחפש העורך דין על מנת לחלץ את הלקוח שלו ממלכודת הענישה האכזרית בעבירת הנהיגה בשכרות.
אגב, ניסיונות התחכמות עם מכשיר הינשוף, יכולים לעלות ביוקר.
כאשר המכשיר, הדי חכם, יזהה שהנושף הוא הבעיה והדבר יכול להוות עבירת סירוב להיבדק.
בדיקת דם
נחשבת לבדיקה האמינה ביותר לגילוי אלכוהול או סמים בגופו של נהג.
אינה נפוצה כיתר הבדיקות כיוון שהיא דורשת זמן ומשאבים, שאינם רק בחזקתה של משטרת ישראל.
בדיקת הדם נערכת על ידי אנשי צוות רפואי מוסמך לנושא, בדרך כלל בבית חולים או מרפאה, לשם מוסעים הנהגים.
על פי תקנות התעבורה
היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור. רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה.
השוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
עשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.
בהקשר לבדיקת הדם חשוב לזכור כי בניגוד לבדיקת ינשוף שאינה פולשנית ושוטר יכול לדרוש מנהג לבצעה בכל עת.
הרי מותר לשוטר לדרוש לבצע בדיקת דם לגילוי אלכוהול רק כאשר יש לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים.
החוק מפרט במדויק כיצד יש לבצע בדיקה זו ואם אינה מתבצעת כנדרש ומתגלה ליקוי מהותי בהליך הבדיקה – נו, שוב פתח מילוט מתוצאות קשות.
על פי תקנה 169 ח' לתקנות התעבורה, בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט לאחר:
- אזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
- דוגמת הדם תילקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
- כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
- הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
- תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
- מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
- המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור.
האם ניתן לסרב לבדיקת שכרות?
טוב, ברור כי סביר שאף שוטר לא יכריח את הנהגים הסרבנים באיומי אקדח לבצע את הבדיקה.
אבל איך בכל זאת ימנע מנהגים לחמוק מבדיקה, אפשר גם אפשר ובמה הכוונה, נפנה ללשון החוק:
סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב שהוא עוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
וכן, סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים.
ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
אגב, סירב ממונה על הרכב, שהנו מלווה לנהג חדש לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו קנס.
למעשה החוק יצר את חזקת הסירוב, ולפיה נהג שיסרב, סירוב כהגדרתו בדין, לבדיקת שכרות יראו אותו כנוהג בשכרות ללא צורך בתוצאות בדיקה כלשהי גם אם בפועל אינו שיכור כלל וכלל.
אבל, על מנת שיופעל סעיף כה קשה בעל השלכות קשות ביותר על הנהגים יש צורך שהסירוב יהיה חוקי.
השוטר אמור לדרוש את הבדיקה, להסביר את מטרת נטילת הבדיקה ולמעשה את המשמעות המשפטית של הסירוב לביצוע בדיקת נשיפה.
השוטר לא אמור להתחנן או להתעמת עם החשוד המנסה להכשיל את הבדיקה במהלכה או מסרב לה מראש.
יש לזכור שחוסר אמון במכשיר או בבדיקה אינו סיבה או צידוק לסירוב, אך יש נסיבות רפואיות שמונעות מנבדקים נשיפה בכמות מפסקת לשם ביצוע בדיקת ינשוף.
לכן במקרה של כישלון הבדיקה יש לחפש את הסיבה לכך, לא רק באשמת הנבדק אלא גם בצד הטכני של המכשיר או בנסיבה רפואית מוכחת שאולי מנעו את קיום הבדיקה הנדרשת.
אבל, מרגע שהשוטרים סימנו או כתבו את הסירוב הרי בפועל הנטל להוכחת אי הסירוב עובר לנהג.
וכאן שוב משחק תפקידו של עורך הדין לבחון את נסיבות הסירוב מקרוב ולסייע לנהג שמצא עצמו מול האקסיומה המאיימת שסירוב שווה נהיגה בשכרות.
בית המשפט העליון פסק כי יש להחמיר עם נהג המסרב להיבדק יותר מאשר עם נהג שנבדק ונתגלה כי נהג בשכרות.
וזאת על מנת לעודד שיתוף פעולה וציות לשוטרים וכמובן למנוע מצב שחוטא לחומרה יצא נשכר יותר מחוטא רגיל…
בפועל המורשעים הן בשכרות רגילה והן בשכרות דרך סירוב, דינם שנתיים אז מילים לחוד ומעשים נכון לעשיו לחוד.
זכורים לי כמה מקרים מטיפול אישי של נהגים שהוכחתי כי קיימת בעיה רפואית קשה אצלם ואחרים שהשוטרים כלל לא ידעו לתפעל את נוהל הבדיקה ורק הודות לנאשם (שהיה קצין שהתמחה בנושא), התקבלה איזו שהיא תוצאה, אגב זה מקרה של לקוח שהוא יותר מידי חכם…. .
סירוב לבדיקת ינשוף בגלל קורונה ושאר ירקות
לאחרונה, בית המשפט לא התרשם לחיוב מנהג שניסה לטעון שסירובו להיבדק בבדיקת ינשוף נבע מחשש לקורונה ולא ביטל את פסילתו המנהלית.
אציין כי טענת עורך דין שניסה להסביר לשוטרים כי עמדתו שלא להיבדק הוא עצמו, לאחר שהתבקש, הנה עקרונית כי לאור פרסומים שונים בתקשורת אין לא אמון במכשיר שלכאורה מראה מיץ תפוזים כמשקה אלכוהולי – נדחתה מכל וכל.
אולם מנגד, טענה יצירתית, אני חייב לציין של נאשם שסירב להיבדק בדיקת דם בטענה שהוא מעוניין להיבדק בתוך תחנת המשטרה ולא מחוצה לה.
כשקר לו התקבלה כדרישה סבירה ושימשה כאחת הסיבות לזיכויו.
יחד עם העובדה שהשוטרים לא היו מיומנים בנהלים – אך זאת הייתה כבר עבודה של עורך דינו.
זכות ההיוועצות עם עורך הדין
אין ספק כי יש משמעות רבה בהיוועצות של חשוד בעבירת נהיגה בשכרות עם עורך דין.
אולם בתי המשפט קיבלו שאין לגזור גזירה שווה מזכות ההיוועצות של עצור או מעוכב בחקירה פלילית לזכויותיו של נהג בהליך בדיקת השכרות.
כבר נקבע ב"פרשת ארביב" רע”פ 3807/11 מדינת ישראל .נ. ארביב, שבמקרה של הגשת כתב אישום כנגד נהג.
הרי יש מקום למסור לו שבאפשרותו להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתה האישום.
אבל, אין דין זהה למקרה בו חשוד בנהיגה בשכרות מסרב להיבדק עד שייפגש או יתייעץ עם עורך דין.
שהרי יש בכך בפועל להגיע עד כדי הכשלת הבדיקה.
ולכן בתי המשפט קבעו דרך ביניים ולפיה אין מניעה לאפשר היוועצות טלפונית בגדרי דקות אחדות.
מקום בו אילוצי הזמן – דוגמת ההכנות לבדיקה מאפשרים זאת – רע"פ 2538/11, אבי בר נ' מדינת ישראל.
אך אין המשטרה חייבת לעכב את הבדיקה.
מה קורה לאחר הבדיקה
לאחר בדיקת הינשוף, בהנחה שהתוצאה מעידה על שכרות הנהג, יועבר הנהג לתחקור מעמיק יותר.
בו בין היתר יתבקש להסביר את מהלך נסיעתו, כמה שתה ומתי.
ברור שמטרת שאלות אלו להעמיק את הבור שבו הנו מצוי, ותשובה בנוסח שתיתי 4 בירות, ו-3 צ'ייסרים לא תסייע לנהג.
לנהג יימסר כתב האישום וזימון לבית המשפט.
בד"כ אותו טופס, ובדרך כלל לא יימסר מסמך נוסף כך שמוטב לשמור על הדו"ח ועליו הפרטים.
אולם החלק החמור לא פחות הנו נטילת רישיון נהיגתו של הנהג וזימונו לשימוע לפני פסילה מנהלית.
או אף זימון קצין משטרה למקום לשם בצוע השימוע והליך הפסילה על אתר.
פסילה מנהלית בעבירת נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות שניתן בגינן לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג החשוד בשכרות עוד בטרם משפט – בטרם הורשע בדין.
וזאת למשך 30 יום, כאמור בסעיף 47 לפקודת התעבורה.
השימוע אמור להתבצע לפני קצין משטרה מדרגת מפקח ועל הקצין לשקול היטב אם יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה.
בדרך כלל ישקול הקצין את חומרת העבירה, הראיות ועברו התעבורתי של החשוד.
אך בפועל, מהכרותיי את המערכת, במרבית המקרים יפסול קצין המשטרה את רישיון הנהיגה כמעט באופן אוטומטי.
כאן חשוב לזכור כי עורך דין יכול להתייצב עם החשוד לשימוע ולבטח יש להתייעץ עם עורך דין טרם השימוע.
זכורים לי מקרים רבים, שבהם התייצבתי עם לקוחות והצלחתי לשכנע את הקצין שלא ליטול את רישיונם עקב נסיבות קשות.
על החלטת הקצין בשימוע ניתן להגיש ערר לבית המשפט לתעבורה, וזאת על פי סעיף 48 לפקודה.
ולפיו מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.
דוגמה לביטול פסילה מנהלית לעבירת נהיגה בשכרות – מתיקי בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה
נהג נעצר על ידי משטרת ישראל ונפסל מנהלית מלנהוג למשך 30 יום. כנגד הנהג הוגש גם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.
עקב כך ניתן היה לעיין בחומר החקירה בתיק לפני שנטענו טיעונים בבית המשפט לתעבורה. טענת ההגנה הייתה שאין כלל ראיות לכאורה לביצוע העבירה ולכן יש להשיב את רישיון הנהיגה לאלתר.
המשטרה כמובן התנגדה לכך – באופן אוטומטי יש לומר.
על פי התרשמות השוטר נרשם שהנהג נמצא תחת השפעה בינונית של אלכוהול.
הוא הודה בשתיית בקבוק בירה, היה לו ריח קל של אלכוהול ולא עמד כנדרש במבחני הביצוע – בדיקת המאפיינים.
הנהג נעצר בשעה 04.00, נכשל בבדיקת נשיפון והשוטר טען שהשגיח עליו כנדרש במהלך כל הנסיעה לתחנת המשטרה – שכן לא נבדק במקום.
שעה לאחר מכן בוצעה בדיקת הנשיפה ואכן התקבלה תוצאת אלכוהול הגבוהה מכמות החוקית.
אולם, וזה ה"אבל" הגדול, לחומר החקירה בתיק לא צורף דוח בדבר נטילת הדגימה.
ולכן לא ניתן לבדוק האם מולאו דרישות נוספות כגון החלפת פיה לפני כל נשיפה שהנהג עשה.
למרות דחיות חוזרות ונשנות של הדיון על מנת לאפשר הצגת המסמכים החסרים, המשטרה לא הציגה את המסמכים לפני בית המשפט.
לאור האמור, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא להסכים כי נפגמה התשתית הראייתית הדרושה להוכחת העבירה ולו לכאורה בשלב זה של דיון בביטול פסילה מנהלית בעבירת נהיגה בשכרות.
כיוון שגם עברו התעבורתי של הנהג אינו מכביד כלל ועיקר הרי שבשכלול כלל הנסיבות אין כל הצדקה להמשך פסילתו המנהלית של הנהג מלנהוג.
לאור האמור הורה בית המשפט הנכבד על החזרת רישיון נהיגתו של הנהג לאלתר!
השבתה מנהלית של רכב בעבירת נהיגה בשכרות
אך לא רק רישיון הנהיגה בסכנה, לפי פקודת התעבורה סעיף 57א (א) 2:
היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השביעית.
ונהיגה בשכרות מצויה בו, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב.
אם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים.
ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רישיון הרכב.
למעשה באופן כמעט אוטומטי מקבלים נהגים שנאשמים בנהיגה בשכרות זימון לפסילה מנהלית והשבתה מנהלית.
אולם בנושא הרכב קצין המשטרה מקשיב יותר ויש אפשרות סבירה לשכנע אותו.
לבטח כאשר לעיתים הנהג הוא לא בעל הרכב ולבעלים יש צרכים חשובים לשימוש הרכב.
אך חשוב לזכור כי עצם העובדה כי הנהג אינו בעל הרכב, אינה נסיבה לאי השבתת הרכב, או קיצור התקופה.
כאשר קצין משבית רכב שנעשתה עליו למסור לנהג הודעה בנושא שתכלול בין היתר את פרטי המגרש בו יועמד הרכב בתקופת ההשבתה.
זאת לאחר שהקצין הציג בפני הנהג את כל המגרשים המיועדים לרכבים מושבתים.
וכן ההודעה צריכה לכלול את המועד האחרון בו על הנהג להעביר את הרכב למגרש האמור לתקופת ההשבתה.
על החלטת הקצין ניתן להגיש ערר ובעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת ההשבתה וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את תגובת המשטרה.
בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
- הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו
- מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב
- בעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה
מעבר לכך בית המשפט יכול להתחשב גם בענייני פרנסה ונסיבות בריאותיות חמורות.
שוב, שימוש מושכל בעורך דין שמתמחה בתחום יכול לנסות להקל ולקצר את משך ההשבתה בדרך המהירה ביותר.
פסילה עד תום ההלכים בעבירת נהיגה בשכרות
כאשר הכמות שעליה מעיד מכשיר הינשוף, או מעידה בדיקת הדם הנה גבוהה ביותר, או שמדובר בנהג חדש, יתכן שהמדינה תבקש לפסול את רישיונו של הנהג לא רק למשך 30 ימים, אלא עד תום ההליכים.
תום ההליכים פירושו עד לסיום ההלכים המשפטיים כנגד הנהג, למעשה עד שבית המשפט יגזור את עונשו במשפט שיתנהל מולו.
שכן מדובר בנהג מסוכן שיש להורידו מהכביש למניעת סיכון לכלל ציבור משתמשי הדרך.
ההליך מתנהל בהליך מקביל לתיק העיקרי שהוא תיק נהיגה בשכרות.
בית המשפט ישקול בטרם יורה על פסילת הנהג האם קיימות ראיות טובות לצורך אשמתו של הנהג בעבירת הנהיגה בשכרות וכן כי המשך נהיגתו מסכן את הציבור.
את המסוכנות ניתן ללמוד אף מנסיבות ביצוע העבירה של הנהיגה בשכרות עליה הוא נשפט ועברו התעבורתי.
כאשר בפועל הפסילה עד תום ההליכים בעבירת נהיגה בשכרות חמורה תקום ותיפול על בסיס חומר הראיות המצוי בתיק החקירה המצוי בידי המשטרה בעת בגשת הבקשה.
אני חייב לציין כי יש חשיבות רבה לניהול ההתנגדות לבקשה על ידי עורך דין מומחה בתחום כמוני.
שכן ברגע שהרישיון נפסל עד תום ההליכים, הרי למשטרה קלף מיקוח חזק ביותר להמשך ניהול המשפט או כל הסדר עתידי עם הנאשם.
כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות
כתב האישום בעבירת נהיגה בשכרות יכול להיות בכתב ידו של השוטר בטופס ייעודי של הזמנה לדין וכתב אישום או יכול שיהיה מודפס.
הראשון הוא הנפוץ ביותר.
כתב האישום יכלול את:
- פרטי הנהג
- תאריך וזמן הנהיגה
- סעיפי העבירה
- פירוט העבירה
- הכמות הנמדדת
- מי העדים והמכשירים עליהם מתבסס האישום
- ומיקום ותאריך המשפט
חשוב לזכור, שכתב האישום שנמסר לנאשם במועד האירוע הוא חלק מראיות התביעה.
שכן הוא מכיל פרטים שיקשה על התביעה לחזור מהם באם יתבררו שאינם נכונים או סתורים מסמכים אחרים של התביעה במהלך ניהול המשפט.
כתב האישום הוא לנעשה כרטיס הביקור של התביעה לנאשם.
אתה כבר לא חשוד אלא נאשם, ואם עד כה לא ביקרתם במשרד עורך דין זה הזמן למהר ולעשות כך.
נתפסתי בנהיגה בשכרות, מה לעשות או לא לעשות בשטח?
ובכן נהג שעוכב ונחשד בעבירת נהיגה בשכרות יכול לבצע מספר פעולות פשוטות כבר בשטח.
פעולות אשר יסייעו לעורך דיונו בשלבים מאוחרים יותר של בחינת חומר הראיות ומציאת כשלים בדרך עבודתם של השוטרים.
אין הכוונה שחשוד בנהיגה בשכרות יתחיל להעיר לשוטרים שהם אינם פועלים נכון ולתקן אותם, גם זה היה לי כבר, אלא בשיתוף פעולה עם השוטרים תוך כדי תיעוד המתרחש.
הכוונה:
- צילום האירוע בטלפון או מסירת הטלפון לאדם נוסף שאתכם על מנת שיישאר בסביבה ויתעד את העיכוב בסרט
- רישום מספר השוטרים שמשתתפים בעיכוב
- רישום זמני העיכוב
- ההעברה בין השוטרים השונים
- והזמנים בין הפעולות השונות כמבחן הביצוע ובדיקת הינשוף.
כל זאת תוך שתוף פעולה עם השוטרים.
ניתן לעשות זאת בצנעה ומומלץ שלא לנפנף בכך מול השוטרים, שממש לא אוהבים שמתעדים אותם, לבטח יקפידו על דרכי פעולתם במקרה כזה.
בכל מקרה את המידע יש להעביר לעורך הדין המומחה בתחום על מנת שיעבור על שהתרחש בשטח ויבדוק האם ניתן למצוא כשלים בעבודת השוטר.
פנייה לעורך דין – מכשולים לזיכוי או עסקת טיעון
ובכן אין צורך לחזור על הברור מאליו, חובה להגיע למשפט עם עורך דין שמתמחה בתחום נהיגה בשכרות, כמוני למשל.
אז חיפשתם, הגעתם, אולי קיבלתם המלצה, ומצאתם עורך דין מבין עניין, שמתמחה בתחום והגעתם לפגישה במשרדו.
שימו לב בעיקר לניסיונו בתחום זה חשוב, כי אכן יש הרבה עורכי דין אבל רק מעט מומחים בעלי ניסיון בעבירת נהיגה בשכרות.
טיפ קטן למציאת עורך הדין, שימו לב שלא להתפתות לעורכי הדין שכבר בטלפון או בפגישה הראשונה מבטיחים לכם הרים וגבעות זיכויים או סיום ללא פסילה.
עוד בטרם ראו בכלל את חומר החקירה או בדקו את המצב לאשורו.
באמת, זה לא רציני.
אם בכל זאת חשקה נפשכם בהבטחות, כנראה, ללא כיסוי, בקשו להחתים אותו בכתב על הבטחות אלו.
או אמרו לו שתשלמו רק אחרי שהם יתממשו, ותראו מה יישאר מההבטחות.
עורך דין רציני יפנה למשטרה לקבל את מלוא המסמכים הקשורים לתיק והדבר כולל את:
- מסמכי הפעלת הינשוף
- הבדיקות המקדימות
- טפסים שונים שחובה על שהשוטרים שהיו מעורבים בעיכוב לרשום
בהקשר זה אציין, כי בכל המקרים שהגיעו לפני עד כה, הצלחתי לאתר כשלים בעבודת השוטרים.
ולפי חומרת הכשל כך התקדם התיק לניהול הוכחות, או ביטול כתב אישום, זיכוי או הסדר טיעון.
לדוגמה אי הקפדה על זמני המתנה טרם הפעלת מכשיר הינשוף יכולה להוביל לזיכוי או בסדר מקל ביותר ואי הקפדה על זיהוי נהג יכולה להוביל לזיכוי.
כפי שכבר עשיתי עבור לקוחותיי.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול
למרות שלאדם שאינו מבין במיוחד בתחום נהיגה בשכרות, נראה שאין הבדל משמעותי בין המושגים הרי אם שכרות היא מושג טכני שנקבע על ידי הכנסת, הרי נהיגה תחת השפעת אלכוהול אמורה להיות בתאוריה עבירה חמורה שהרי הנהיגה הושפעה מאלכוהול – אך לא כך המצב ונהפוך הוא.
ההבדל בענישה בין שתי העבירות הוא מהותי ביותר, שכן עונש פסילת המינימום בעברת נהיגה בשכרות הנו שנתיים ימים פסילה ועוד תוספות כפי שראינו מעל.
הרי עונש פסילת המינימום בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הנו שלושה חודשים בלבד.
למעשה רובם המכריע של תיקי נהיגה בשכרות המסתיימים בענישה מקלה מסתיימים לא בנהיגה בשכרות אלא בתיקון סעיף האישום לנהיגה תחת השפעת אלכוהול – תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה,
זאת לאחר מציאת כשלים בחומר החקירה על ידי עורך הדין.
חשיבות ההבדל בין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים
לפני מספר שנים, ניתנה פסיקה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהבהירה היטב את מהות ההבדל בין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
מדובר היה בנהג שהורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ובית המשפט לתעבורה השית עליו בין היתר עונש של 18 חודשי פסילה בפועל.
בית המשפט ציין כי אומנם תסקיר שירות המבחן של הנאשם הראה שהוא אדם נורמטיבי אך מנגד לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
בית המשפט ציין כי העונש הראוי הנו 24 חודשי פסילה בפועל ולעיתים אף מאסר. אך האיזון הנכון היה תוכנית ממושכת של עבודות שירות למען הציבור ו18 חודשי פסילה בפועל.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי והערעור התקבל. עמדתו של בית המשפט לתעבורה נדחתה.
בית המשפט המחוזי ציין מפורשות שמתחם הענישה הראוי בנסיבות אלו היו בן 3-12 חודשי פסילה בפועל.
אם מדובר בנאשם שזו לו ההרשעה הראשונה הרי שייגזר עונשו בצד הנמוך של המתחם – דהיינו מ3 חודשים של פסילת רישיון בפועל.
לחילופין אם מדובר בנאשם שלו עברה קודמת בתחום, הרי הענישה תוחמר לכיוון 12 חודשים וזאת בתוך מתחם הענישה שבית המשפט ציין.
חריגה מהמתחם תעשה רק כאשר קיים חשש ממשי שהנאשם ישוב ויבצע שוב את העבירות.
ואז החמרת הענישה נדרשת על מנת להרחיק את הנאשם מהציבור על מנת להגן על שלום הציבור.
אך זאת שוב רק כאשר קיים חשש ממשי להמשך ביצוע העבירות, עד אז וללא חשש זה על הענישה להיות בתוך המתחם.
בעניין בנהג במקרה זה, אומנם מדובר בעבירה חוזרת אך שירות המבחן הביע את עמדתו בנושא והנאשם ישתתף בקבוצות טיפולית וכך ניתן להפחית את הסיכון שנשקף מהנאשם.
בית המשפט המחוזי גם ציין כי יש לבחון את הפסיקות המקבילות לא בעבירות נהיגה בשכרות אלא בעבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
לא ניתן לגזור גזירה שווה בין עבירה שדינה שנתיים ימים פסילה לזו שבצידה שלושה חדשי פסילה.
כאמור ניתן להחמיר – אך אין זה המצב במקרה זה – אשר על כן קוצר עונש הפסילה מ18 חודשים ל11 חודשים.
הגעה להסדר בנהיגה בשכרות או ניהול עד לזיכוי
בכן מדובר בשאלת מיליון הדולר, האם לקבל הסדר שמציעה התביעה או לנהל את התיק עד תום בתקווה שבית המשפט יורה על זיכוי הנאשם.
לטעמי התשובה ברורה, אך היא תלויה בהבנה נכונה של השאלה – ואסביר כוונתי.
קודם כל התביעה אמורה להציע הסדר שהנאשם יכול לחיות עמו.
בלי זה הרי אין על מה לדבר או לשקול בכלל, ישנם הצעות שפשוט אינן רציניות לדוגמה 18 חודשי פסילה…
כשופט ראיתי עורכי דין שכנראה אינן מבינים בתחום מקבלים הסדרי טיעון של 24 חודשי פסילה…
ולא צריך לתאר איך נראה פרצוף של נאשם אחרי ששופט רמז לעורך הדין שלו לבדוק מחדש את ההסדר.
ברור שכאן גם תפקיד עורך הדין להסביר ללקוח האם ההסדר סביר ביחס להימור שלוקחים באם ינוהל התיק עד תום.
שיהיה ברור לאחר שבית המשפט מרשיע נאשם בתיק נהיגה בשכרות, אין שום הסדר, יש שנתיים פסילה.
לכך יש קשר לספרו הנודע של הרמב"ם משנה תורה, הידוע גם השם "היד החזקה".
שזה בדיוק אותו דבר, עורך דין מבין עניין יוכל לומר ללקוח עד כאן ההסדר מעולה ביחס לכשלים בתיק ולחילופין לומר ממשיכים קדימה כי ההסדר לא רציני ויש לנו יד חזקה ורצינית עם קלפים (כשלים) טובים.
משפט אחרון בנושא:
שום דבר לא בטוח, כבר נתקלתי במקרים שבהם עורכי דין שהיו בטוחים בזיכוי ויצאו עם שנתיים פסילה ללקוח ומנגד תיקים שבהם המשטרה לא הציעה שום הסדר טיעון כי הייתה בטוחה בהרשעה – ובית המשפט זיכה.
אך מדובר במקרי קיצון, עורכי דין מומחים בתחום ידעו לגדר את הסיכונים ולהסביר את המצב היטב לנאשם.
דוגמה לזיכוי נהג מעבירת נהיגה בשכרות
מדובר באחד המקרים המעניינים, אך מבחינת החוק הפשוטים שהיו.
על פי כתב האישום הנהג נעצר עקב נהיגה בשכרות ובבדיקת ינשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול היה 422 מיקרוגרם.
זוכרים? המידה שנקבעה בתקנות הנה 240 והפסיקה העלתה אותה ל-290. בכל מקרה מעל ומעבר למותר.
הנאשם כפר באשמה והתחיל להתנהל משפט שבו העידו השוטרים שעצרו את הנהג וטיפלו בו.
השוטר הראשון טען כי עצר את הנהג בשעה 03.22, העבירו נשיפון בשעה 03.23 ועיכב אותו לשם ביצוע הבדיקה בשעה 03.24, והעבירו למפעיל הינשוף בשעה 04.03. עד כה פשוט.
השוטר הנוסף, ערך את הבדיקה שעל בסיס התוצאה שלה נערך כתב האישום בגין עבירת נהיגה בשכרות.
השאלה המרכזית בתיק נהיגה בשכרות:
על המשטרה להוכיח כי השוטרים עמדו בכל הנהלים הנדרשים על פי כל ההנחיות של משטרת ישראל ובעיקר בדרישה אודות ההשגחה הרצופה על הנהג החשוד בנהיגה בשכרות.
וביננו זאת בדיוק הנקודה שההגנה שמה דגש ושהמשטרה לא עמדה בה כנדרש בחוק.
נוהל שמירה על נהג חשוד עבירה:
על פי סעיף 3א לנוהל מת"ן 22.232.03 "הטיפול בעבירות שכרות":
"בשל חשיבות אבטחת נהג החשוד בנהיגה בשכרות לעניין הוכחת העבירה, נדרש השוטר לבודד את הנהג החשוד ולשמור עליו מפני שתיה נוספת או התנהגות אחרת.
נמצא נהג חשוד בנהיגה בשכרות, על השוטר לפעול כדלקמן:
הרחקת החשוד מרכבו, יש להודיע לחשוד כי נאסר עליו לאכול לשתות או לעשן עד לביצוע בדיקת השכרות.
יש לשמור על קשר עין רצוף עם החשוד ולוודא כי אינו שותה, אינו אוכל, איננו מעשן ואינו מכניס כל דבר שהוא לפיו או לאפו.
כמו כן, השוטר יתעד את נסיבות הפיקוח כאמור בדו"ח פעולה או במזכר".
בעניינו, אומנם השוטר ציין כי עתר הרכב בשעה 02.22, כאמור והשגיח אליו כפי שכבר צוין.
אך התברר כי הדבר אינו פשוט.
במהלך עדות השוטר הובהר כי הנו נוהג לרשום את הזמנים על דף טיוטה או במכשיר הטלפון שלו.
ורק לאחר מכן להעבירם לדוח.
טיוטה זו נזרקת לאחר השימוש, והרישום בטלפון נמחק – אך בית המשפט קבע כי מדובר בחומר חקירה חשוב והעדרו מהווה מחדל ראייתי קשה.
למעשה בית המשפט רומז כי הזמנים שנרשמו הנם מהירים מידי.
ונראה שהזמנים הוספו בסוף ההליך בהסתמך על מידע שאינו נמצא בחומר הראיות.
בית המשפט סבר כי יתכן והשוטרים הסתמכו על זמן שרשם שוטר נוסף ללא ביסוס מניין לקחו את זמנים אלו.
למעשה קשה לבסס תמונה ראייתית ברורה אודות השגחה רצופה של השוטרים על הנאשם.
סתירה נוספת התגלתה כאשר אחד השוטרים טען שהדוחות מולאו בדרך לעמדת הפעלת הינשוף ואילו חברו טען שכי מולאו לאחר ההגעה לעמדת הינשוף.
ניסיון נואש של המשטרה למצוא השגחה:
מפעיל הינשוף טען כי הוא זה שהשגיח על הנאשם וזאת בנפרד מההשגחה של שני השוטרים שעדותם לא הייתה מזהירה וזאת בלשון המעטה.
אך הפלא ופלא בית המשפט שם ליבו לעובדה כי הלה בדק את הנהג 14 דקות לאחר קבלתו ולא 15 דקות כנדרש.
סיכום של שרשרת הליקויים – זיכוי
בית המשפט קבע כי שרשרת הליקויים הייתה כה חמורה בכל שלב ושלב מעיכובו של הנהג.
והמסקנה הבורה היא כי משטרת ישראל לא עבדה ולא הקפידה על הנדרש על פי הנוהליים המחייבים את השוטרים בבואם לטפל בעבירת נהיגה בשכרות.
הוסף לכך שהנהג נהג ללא סממני שכרות ואת בדיקת המאפיינים שנערכה לו הוא צלח באופן מלא והנה לנו הספק שבגינו זיכה בית המשפט את הנהג מעבירת הנהיגה בשכרות.
נסיבות ענישה בנהיגה בשכרות
מדובר בנושא די קצר, נהג שיורשע בעבירת נהיגה בשכרות ייגזר דינו במרבית המקרים לשנתיים פסילה.
לא כי לשופט אין סמכות על פי חוק להקל, אלא כי בעבר שניסו שופטים להקל בדינם של נאשמים בעבירת נהיגה בשכרות, בתי המשפט המחוזיים והעליון החמירו במרבית המקרים את הענישה, והעלו אותה לשנתיים פסילה חד משמעית כפי שהכנסת קבעה.
היה בכך מעין מלכודת דבש לנאשמים ועורכי דין שלא בקיאים בתחום.
שכן השופט בערכאה הראשונה בבית המשפט לתעבורה, באמת היה נחמד ניסה להתחשב, אבל אחרי כמה חודשיים העונש הוחמר קיצונית והמשטרה באה על סיפוקה.
אך אם כבר שאלתם… אז אין להזניח את התחום הן בניסיון להגיע להסדר או בטיעונים לעונש לאחר הרשעה (חס וחלילה) וברור שיש להתייחס לעברו התעבורתי של הנאשם.
שהרי אין דין שכרות שניה כדין שכרות ראשונה, להחמרת הענישה.
וכמובן נסיבות אישיות קשות יש בהם כדי לסייע גם בהגעה להסדר וגם מול בית המשפט כמובן במגבלות החוק.
נהיגה בשכרות לנהג צעיר או נהג חדש
מעמדו של נהג חדש ונהג צעיר אינם "איתנים" כמעמד נהג ותיק, שהכוונה בכך שאינו נהג חדש ולכל הפחות עבר את גיל 24.
לא רק שאין התחשבות הרי יש החמרה ביחס לנהג חדש או צעיר בנהיגה בשכרות.
כבר ראינו מעל, בהגדרת נהיגה בשכרות כי לנהגים אלו קריטריונים מחמירים ביותר לגבי המידה הקבועה, להגדרת השכרות.
ולמעשה אין כמעט רווח לטעות וכמעט כל שתית אלכוהול תביא אותם לביצוע העבירה.
מהנהג החדש נדרשת הקפדה יתרה על חוקי התנועה, והימנעות מביצוע עבירות תנועה המצוינות בתוספת השלישית לפקודת התעבורה.
נהג חדש, שהורשע באחת מהעבירות הללו, ונהיגה בשכרות הנה אחת מהם, יחויב במעבר בחינה עיונית.
ויחויב גם בביצוע בדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
לאחר ביצוע אמצעי התיקון שיידרש (בחינה עיונית, בחינה מעשית וכו') הנהג ישוב להיות נהג חדש למשך שנתיים נוספות – וזאת בנוסף לעונש שבית המשפט השית עליו.
נהגים מקצועיים ועבירת נהיגה בשכרות
חשוב לזכור שיחד עם הנהגים החדשים וצעירים, גם נהגים מקצועיים הוגדו כאוכלוסייה ייחודית מבחינת הסיכון שלהם למשתמשי הדרך.
המחוקק קבע שנהגים בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם או שנוהגים ברכב ציבורי, רף השכרות שמוגדר אצלם זהה לנהגים חדשים.
ולכן נמוך ביותר מהמידה הכללית ולמעשה כל שתיית אלכוהול תוביל אותם לסף האסור ויש לשים לב לנושא.
אגב, כבר נכחתי בדיון שבו נהג הועמד לדין בעבירת נהיגה בשכרות רק כי נהג בג'יפ כבד מעל למשקל האמור.
אגב, השופט לא התרשם מטענות המשטרה כי מדובר היה ברכב פרטי ולא רכב עבודה.
נהיגה בשכרות ומשרד הרישוי
ראינו בסעיף הקודם כיצד מתייחס משרד הרישוי לנהג חדש שמורשע בעבירת נהיגה בשכרות, אך גם נהג רגיל צפוי אם יורשע בנהיגה בשכרות למסע לא פשוט.
עבירת נהיגה בשכרות תזכה את הנהג ב-10 נקודות רישוי.
למעשה שפסילה של 3 חודשים מגיעה ב36.
הרי מדובר בתוספת נכבדת ביותר ולבטח שקורסי נהיגה מונעת מתחילים מ12 נקודות רישוי, הרי שבמרבית המקרים הנהג לכל הפחות יוזמן לקורס.
אולם חמור מכך, כאן תקף הכלל ולפיו נהג שנפסל רישיון נהיגתו מעל שנה יחויב בדרך כלל במבחני רישוי מחדש ותיאוריה וטסט.
לכן בכל מקרה של נהיגה בשרות ולמעשה בכל עבירה יש לשים לב למשך הפסילה.
"כבונוס" אם הורשע נהג בעבירת נהיגה בשכרות ונפסל לתקופה של שנה ויותר, יחויב בתום הפסילה גם בחובת בדיקות ומבדקים של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
לא המכון הרפואי ולא הטסטרים במבחן הרישוי המעשי, מתלהבים מאזרחים שהורשעו בעבירה זו.
ולא ממהרים לאפשר להם לחזור לכביש ללא בחינה קפדנית והוצאת הנשמה בבירוקרטיה שזה כבר עונש בפני עצמו.
לכל שאלה או בעיה צלצלו מיד: 050-5738228, עו"ד נהיגה בשכרות אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס
נהיגה בשכרות ותאונות דרכים
נהיגה בשכרות ותאונת דרכים הינם עבירות לא קלות אך אשר משלבים בין שתי העבירות יחד המשטרה תבקש לפסול את רישיונו של הנהג עד תום ההליכים.
כאשר מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים או קיפוח חיי אדם הרי המשטרה תבקש מבית המשפט מעצר עד תום ההליכים. והנאשם, או החשוד אם טרם הוגש כתב אישום ימצא עצמו במעצר מאחורי סורג ובריח.
במרבית המקרים כתב האישום לא יוגש מידית שכן על בוחני התנועה לבדוק את נסיבות התאונה ולנסח כתב אישום מחמיר הרבה יותר מכתב האישום הרגיל.
במשפט עצמו המשטרה דורשת ענישה קשה ביותר ולמעשה במרבית המקרים תעמוד על רכיב של מאסר בפועל.
נקודה נוספת שיש להתייחס אליה, הוא יחסם של חברות הביטוח לתשלום הפיצויים לאחר תאונת דרכים בשכרות. למעשה הם לא רוצות לשלם כלום.
אך בפסיקות חוזרות ונשנות בתי המשפט שדנים בנושא קבעו שבחירת המחוקק שלא לכלול מקרה בו המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול בין חריגים לביטוח היא בחירה מודעת ומכוונת.
המהווה 'הסדר שלילי'". בהתאם לכך, לא ניתן להוסיף לפוליסה חריג של אלכוהול.
אין לפטור את המבטח מחבות כלפי המבוטח במקרה בו הצדדים נמנעו מהסכמה מפורשת על מתן פטור – וראה ביתר פירוט והרחבה החלטת בית המשפט העליון במקרה של הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פוליקוב.
נהיגה בשכרות זיכוי שלי – אלי אנושי, שופט תעבורה
כתב האישום נהיגה בשכרות:
כנגד הנהג הוגש כתב אישום בנהיגה בשכרות. כאשר בבדיקת ינשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בדגימת ליטר אויר נשוף הייתה 530 מיליגרם.
עדי התביעה:
שלושה עדי תביעה, כולם שוטרים מיומנים, שהעידו מולו בטענה כי פעלו כנדרש על פי ההנחיות ולראיה התוצאה היא שהנהג שיכור.
הראיות והסתירות לעניין זהות הנהג:
השוטר הראשון שהעיד נקרא לו "ל" היה השוטר היחידי שמסר שראה את הנאשם נוהג ברכב.
"ל" דיווח זאת לשוטר "י" שעמד במחסום ו-"ל" המשיך לעקוב אחרי ברכב עד שנעצר במחסום.
"י" ניגש לנאשם, ביצע לו בדיקת נשיפון ועזב את המקום.
לכאורה גרסה קצרה ולעניין.
אבל, שימו לב, "ל" נחקר על גרסתו זו בבית המשפט וראו זה פלא, התגלו דברים שונים עד כדי תימהון לגבי נסיבות המקרה בין גרסת השוטר בכתב לבין גרסתו בעלפה.
בגרסתו בעל פה מסר כי היה עמו עד נוסף שוטר.
שלא בא זכרו לא בכתובים ולא הובא לעדות בבית המשפט.
חוץ מזה טען כי בין במקום שבו הבחין ברכב הנאשם ועד למחסום היו 10-150 מטר.
ובהמשך תיקן עצמו שבכלל לא במחסום אלא בצומת.
"ל" שרשם במזכר שהוא עצר את הרכב.
מסר בעדותו בכל פה ששוטר אחר עצר את הרכב ולא הוא.
לאור התמיהות הללו, עלתה השאלה מי למעשה זיהה את עצם הנהיגה שהיא בבסיס עבירת הנהיגה בשכרות.
מי עצר את הרכב, ומי אישר שאכן הנאשם היה הנהג?
למרות שבמזכר בכתב רשם העד "ל" כי הוא זיהה את הנאשם, בעדותו בעל פה מסר שלא זיהה אותו ולמעשה היה עמו לא יותר משניה….
שנייה ???, מה ניתן להספיק בשנייה.
בדיוק…
ביננו כלום, ובאמת העד המשיך שלא זכר מה לבש הנהג, איך נראה, כלום… .
אז הוא לא זיהה אז אולי השוטר השני שעמד שם?
רגע היכן? במחסום או בצומת? אפילו העדים לא ידעו… .
השוטר שעמד המחסום זוכר ששוטר אחר שלא ידע מיהו, סימן לו עם היד לעשות לאדם בדיקת נשיפון, הוא לא ראה אותו נוהג והשוטר שסימן הלך ולא חזר.
נו באמת.
בשלב זה קם ספק רב ביותר מי בכלל נהג ברכב והאם זה היה הנאשם במשפט.
כבר סיבה לזיכוי מנהיגה בשכרות.
הסתירות לעניין בדיקת השכרות עצמה:
כבר בתחילת החקירה הנגדית על טופס בדיקת השכרות הודה "י" כי למרות שלכאורה הוא חתום כמי שזיהה את הנאשם טרם הבדיקה, הרי העד הכחיש שמדובר בחתימה בכתב ידו…
לא פחות מזה!
אולם כבר בהמשך החקירה התברר כי על כל התיקונים במסמך, כולל תיקוני זמני ההשגחה, לכאורה שוטר אחד חתום, אולם אלו נעשו על ידי השוטר השני והשוטר הראשון חתם עליהם.
בפועל נוצר מצב שבו שכלל לא ברור איזה שוטר עשה מה ומתי !
הסתירות לגבי ההשגחה על הנאשם:
ולא מספיק כל האמור מעל, הרי התברר כי בדיוק כפי שהנאשם טען, מפעיל מכשיר הינשוף שאמור להשגיח עליו בזמן בדיקות הנשיפה, עזב באמצע את הנאשם לבדו על מנת לבצע בדיקות ינשוף אצל נהגים אחרים.
עדות לכך ניתן לראות גם במספרי בדיקות הינשוף של הנאשם שהוצגו לבית המשפט.
כאשר יש בהם פער של מספר בדיקות, שככל הנראה היו של נבדקים אחרים.
סיכום, זיכוי נהיגה בשכרות:
אין נקודה במסכת ראיות המאשימה שנותרה ללא ספק.
לאור האמור הנאשם זוכה מעבירת נהיגה בשכרות.
עדכונים והצלחות:
הזיכויים נמשכים ואף יותר
להלן דוגמה לשני תיקים, מאי 2023.
שבראשון שבהם זוכתה הנאשמת מנהיגה בשכרות הורשעה בעבירה קלה יותר ולמעשה תקבל רישיונה בעוד פחות מחודש.
ובשני חזרה בה המאשימה מהאישום לחלוטין – ניצחון ענק שנוסף לרשימה של אלו שחשוב להם לשמור על רישיון נהיגתם.
עת הזמיר הגיע
במקרה הראשון, שהייתי קורא לו עת הזמיר הגיע.
מדובר בלקוחה שהואשמה בנהיגה בשכרות על ידי שני שוטרים, בכמות גבוהה ביותר.
למעשה לא רק שהיא נפסלה מנהלית ל-30 יום, אלא אף נפסלה מלנהוג לאחר 30 הימים עד תום ההליכים המשפטים וזאת עוד בטרם הגיעה למשרדי.
כיוון שכך הייתי חייב לפעול מהר.
לאחר צילום מלא החומר וקבלת סרטון שצולם על ידי אחד השוטרים.
התברר כי לכאורה לצמד השוטרים ממש לא היה מושג לגבי הנחיות השכרות.
לא רק זאת אלא שהיו במקום שוטרים נוספים, שלא תרמו ואף הפריעו לבדיקה.
למשל ישנם איסורים ממסוימים שעל השוטרים לוודא שהנהג שעצרו אכן עומד בהם טרם הפעלת מכשיר הינשוף.
אך השוטרים שלנו כלל לא בטוח שפעלו כנדרש.
אחד הדברים המעניינים שגיליתי הוא סתירה בין מה שרשמו השוטרים לבין הביצועים שלהם כפי שהם עצמם צילמו במצלמות שלהם.
זה לא מצחיק, זה קורה הרבה.
חלק מהדברים שהיו חסרים שוחזרו באמצעים טכנולוגים על ידי התביעה, אך לחלק לא היה תחליף.
ללא בזבוז של זמן, פניתי לתביעות והצגתי בפניהם את הבעיות.
עכשיו חשוב להבין שכפירה במצב כזה וניהול המשפט עד תומו יכול לקחת כמה חודשים טובים וכל הזמן הזה הלקוחה פסולה מלנהוג.
שוב, מלפני שהפכתי להיות עורך הדין שלה – אני לא הייתי עושה זאת.
בהתייעצות ושיקול של עלות מול תועלת, וסיכוי מול סיכון, החליטה הלקוחה לסיים את התיק במהירות תוך ביטול אישום השכרות והסתפקות בפסילה שרוצתה אל מול תיקון סעיף אישום לעבירה מקילה.
יתכן שאם הרישיון היה עמה, והייתה נוהגת אולי הייתה תוצאה אחרת שכן הייתה רוצה להיאבק על חפותה.
אבל אין ספק שגם כך מדובר בהצלחה ענקית.
הלקוחה שהייתה בטוחה כי בפניה חודשים של פסילה ואף יותר סיימה את התיק בשמחה בתוצאה מעל ומעבר לכל ציפייה שלה !
תאונה חזיתית
המקרה השני שאני אכנה אותו תאונה חזיתית, מדובר באשמה של שכרות שבוצעה בלילה קר וחשוך.
במקרה זה ההצלחה הייתה עוד יותר כבירה.
שכן כאן התברר שהשוטרים פשוט לא רשמו מה שהיה צריך במקרה של אכיפת נהיגה בשכרות.
הלקוח ולמעשה גם בני משפחתו, כבר היו בטוחים שיאלץ לשאת באחריות הכבדה למעשיו באופן עונשי כבד.
אך לא וויתרתי, ולאחר בדיקה מדוקדקת של כלל חומר הראיות בתיק, הגשתי בקשה לחזרה מאישום.
שכן מול עיני הבוחנות ראיות התביעה קרסו כמגדל קלפים.
תבינו, אפילו לא להסדר.
והתוצאה אפילו לא הסדר, אלא חזרה מלאה מאישום.
בקצרה ניצחון מלא וללא עוררין.
שאין להפריז בו על ההקלה שחשו הנאשם ומשפחתו.
עו"ד אלי אנושי שופט תעבורה בדימוס הנו הכתובת הנכונה לטיפול בתיק נהיגה בשכרות שלך.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
אין בו טענה לייצוג הנאשם, כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
