נהיגה בשלילה הנה עבירה נפוצה בכבישי ארצנו, ונהגים רבים עוברים עבירה זו במודע או שלא במודע ויש לשוב ולהבהיר את מהות העבירה של נהיגה בפסילה ולהביא דוגמאות למתי בתי המשפט קבעו קיומה של נהיגה בפסילה / נהיגה בשלילה ומתי נמנעו לקבוע כך ולמעשה זיכו את הנאשמים מעבירת נהיגה בפסילה.
נהיגה בשלילה עצמה אינה מסוכנת כנהיגה בשכרות, או נהיגה ברמזור אדום או נהיגה תוך שיחה בטלפון, אך חומרתה נובעת מעצם המעשה של קריאת התיגר על החלטה שלטונית.
הגדרת עבירת נהיגה בשלילה
נהיגה בשלילה מוגדרת בתקנה 67 לתקנות התעבורה:
- מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו.
- או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו כל עוד הם בתקפם.
- או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו.
- או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש.
נהיגה בשלילה היא בהגדרה עבירה מאוד רחבה וכוללת לא רק את הנהג שבפועל נהג ברכב.
יתרה מזו, חשוב לזכור שאת המודעות לנהיגה בפסילה, ניתן להוכיח ב3 דרכים עיקריות:
- אם נכח הנהג במשפט או בשימוע שבו הוטלה עליו הפסילה.
- אם הנהג הפקיד את רישיון הנהיגה במשרד הרישוי, משטרה או בית המשפט ובכל זאת נהג.
- אם נשלחה לנהג הודעה בדואר רשום על הפסילה, גם אם בפועל לא קיבלה, בית המשפט יוכל לקבל זאת כמודעות לפסילת רישיון הנהיגה, אם לא הוכח אחרת.
במרבית המקרים קל להוכיח את ביצוע העבירה, שכן אם נהג נכח בבית המשפט כאשר נגזר דינו לפסילה והפקיד רישיון נהיגה, אך נהג במהלך תקופת הפסילה הרי למעשה לרוב לא תעלה השאלה האם התבצעה העבירה של נהיגה בשלילה, אלא בית המשפט ידון בעונש על עבירת נהיגה בפסילה| נהיגה בשלילה .
מנגד, ישנם מקרים סבוכים יותר בהם האדם לא נכח במשפטו ולא קיבל הודעה על הפסילה, או מקרים בהם יש צורך בחישובי פסילה רטרואקטיביים, הפקדת רישיון נהיגה בתיקים אחרים במקביל או בחופף, ואפילו עיכובי ביצוע של עונש הפסילה, שיש להביאם בחשבון.
יחס התביעה:
כאשר נעצר אדם בעבירת נהיגה בשלילה ולבטח כאשר עברו התעבורתי אינו קל, התביעה שוקלת להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים וכן לבקש החמרת הענישה בגזר הדין.
מעצר עד תום ההלכים, בעבירת נהיגה בשלילה משמעותה שהאדם ישב בבית הכלא עד לסיום משפטו או לחילופין במעצר בית, דבר לא פשוט בכלל וראה בנושא החלטה בבש”פ 1753/07 פאדי אבו רקייה נ’ מדינת ישראל, שם אושר מעצר עד תום ההליכים בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונפסק על ידי כבוד השופט ס’ ג’ובראן כי על אף שמעצר עד תום ההליכים אינו שכיח בעבירות תעבורה יש במכלול נסיבות האירוע ובין היתר עבר פלילי כדי ללמד על מסוכנות:
“מחומר החקירה עולה, כי אין להקל ויש להתייחס בכובד ראש למעשיו של העורר.
זאת, במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם מבחינת הקטל בדרכים.
לית מאן דפליג, כי עסקינן בתופעה שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים.
מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט א’ לוי בבש”פ 6/07 יאיר כוכבי נ’ מדינת ישראל (לא פורסם), אשר עיקרם לענייננו נוסח כהאי לישנא:
“בתקופה בה תאונות הדרכים גובות את מחירן בחיי אדם כמעשה של יום יום, מצווים בתי המשפט להחמיר עם נאשמים מסוגו של העורר, גם על ידי החזקתם במעצר בטרם הורשעו.
מנקודת השקפה זו סבורני כי אין תחליף לסכנתו של העורר אלא במעצר ממש, ומכאן החלטתי לדחות את הערר”.
וראה קישור לעניין זה מאתר משטרת ישראל.
היחידה המיוחדת של המשטרה לאכיפת נהיגה בפסילה:
למשטרת ישראל יש יחידה מיוחדת העוסקת באכיפת נהיגה בפסילה/נהיגה בשלילה שוטרים המקבלים טיפים משכנים ומידע מודיעיני על הנוהגים בפסילה או עוקבים אחרי חשודים פוטנציאלים בנושא, כוול הפעלת סוכנים.
וראה בקישורים הבאים:
מעקב אחר חשודים בנהיגה בפסילה
זה מעניין, נהיגה בשלילה בזמן ביצוע עבודות שירות:
עבירה זו נתפסת על ידי השופטים כזלזול בהם עצמם שהורו על הפסילה ולכן בד”כ הענישה מחמירה ביותר, וראה למשל את הפסיקה הבאה:
בית המשפט העליון בעניינו של מוראד אבו –לבן, פסק כי:
“נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה.
בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד;
הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב…
על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה“, כי “מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו… דינו – מאסר שלוש שנים”.
ברם, בית המשפט זה חזר והדגיש – ולא רק בעבירות מן הסוג בהן חטא המבקש – כי מלאכת הענישה הינה אינדיבידואלית…
עלול להמיט על נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, וברגיל מנהל אורח חיים נורמטיבי – הוא אמנם שיקול רלוונטי וחשוב לעניין העונש אולם, זהו אינו השיקול המרכזי וודאי שאינו היחיד.
שיקולים נוספים הבאים הם הרצון להתמודד עם התופעה של נהיגה בזמן פסילה, שעל חומרתה הרבה כבר עמדתי, והצורך לשגר מסר ענשי חד וברור כדי להרתיע את ציבור הנהגים…”.
נהיגה בשלילה מקבילה למעשה לדעת המחמירים לפגיעה בשלטון החוק.
חשוב לזכור, שלמערכת המשפט וגם לא למשטרה אין אפשרות לעקוב אחרי כל הפסולים ולכן אם נתפס נהג בעבירת נהיגה בשלילה, יהיה עליו בפועל גם אם לא במוצהר לשלם את המחיר למען הרתעת אחרים.
נהיגה בשלילה – ואם הנאשם לא נכח בדיון אלא עורך דינו:
בעפ”ת 7923-09-11 מדינת ישראל נ’ לוי, בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים.
דן בית המשפט בטענה האם נאשם שלא נכח במשפטו בו נפסל מלנהוג, ונתפס נוהג לאחר מכן, יכול להתגונן כנגד עבירת נהיגה בפסילה בטענה כי כלל לא היה מודע לכך שרישיונו נפסל.
מאחר שגזר הדין בו נפסל רישיונו, ניתן בהעדרו.
לטענתו, אומנם עורך דינו נכח בעת מתן גזר הדין, אלא, שהוא ניתק את מכשיר הפלאפון שלו ולא יצר עמו קשר בשל אירועים קשים שעבר.
האשם זוכה בבית המשפט לתעבורה, אך התביעה הגישה ערעור בנושא.
הערעור התקבל ונאשם הורשע, כאשר בית המשפט קובע בין היתר:
שע”פ סעיף 237(ב) לחסד”פ, קובע:
“מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם“. (הדגשה שלי א.כ.).
כאמור, אין מחלוקת כי עורך דינו של המשיב נכח בדיון בעת מתן גזר הדין, ואף קיבל את גזר הדין לידיו.
ואולם, עורך הדין לא הודיע לבית המשפט כלל, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת המשיב.
על כן, מסירת גזר הדין לעורך הדין, כמוה כהמצאה למשיב עצמו. די היה בכך די לקבל את הערעור.
סיכום:
נהיגה בשלילה הנה עבירה חמורה מאוד, אין לזלזל בה וחובה להתייצב לדיון עם עורך דין המתמחה בתחום כעו”ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס.
מאת: עו”ד אלי אנושי עו”ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.
להתייעצות בדיני תעבורה צלצל מיד: 050-5738228.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
