עבירות טרקטורון

עבירות טרקטורון, במאמר זה נסקור את החוק בנוגע לטרקטורון, הדרישות המיוחדות שהחוק דורש מבעלי הטרקטורון, האכיפה המשטרתית כנגד עבירות אלו והענישה הנהוגה בגינם.

עבירות טרקטורון , אין ספק שמדובר בכלי רכב ייחודי, אשר יתרונותיו כגון הזריזות הרבה שלו, משקלו המופחת ביחס למכונית, יכולת התמרון והעבירות הרבה בתנאי שטח, הנן הצד השני של המטבע שמהווה סכנה למשתמשי הטרקטורונים ולתאונות דרכים קשות. על כך במאמר הבא.

עבירות טרקטורון – הגדרת טרקטורון בחוק

תחילה, מה אומר החוק  – תקנות התעבורה, סעיף 1 הגדרות – לגבי הגדרת טרקטורון:

טרקטורון

"טרקטורון" – רכב המיועד לשימוש בדרך שאינה סלולה שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות.

(2)   אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב.

(3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון.

(4)   הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג.

(5)   נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ"ק.

(6)   הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון.

העיקר זה שימוש בדרך שאינה סלולה ואין זה סוד שרבה האכיפה של המשטרה כנגד טרקטורונים שנעים בכבישים בניגוד לחוק.

לשים לב, רבים נוהגים ב"טרקטורוני" שטח חדשים כגון פולריס RZR, ומכנים זאת טרקטורון והדבר לא מדויק כלל.

תחילה ניתן לשים לב שבכלי רכב אלו יש הגה, הרגליים מקדימה כמו ברכב רגיל, ולמעשה בכלל לא מדובר בטרקטורון על פי החוק אלא ברכב שטח.

זאת ההגדרה המדויקת על פי רישיון רכבי השטח הללו – גם אם חיצונית ופומבית מכנים אותם טרקטורונים.

עבירות טרקטורון – הרישיון הנדרש לטרקטורון

הרישיון שנדרש לטרקטורון ולמעשה גם לרכב שטח כפי שהוזכר כאמור, הוא בדרגה 1:

כאשר הגיל מינימלי למבחן עיוני – 15.5, גיל מינימלי למבחן מעשי – 16, גיל מינימלי ללימוד – 15

גיל מינימלי לקבלת רישיון – 16.

תחשבו מגיל 16, כבר ניתן לדהור בשטח עם טרקטורון.

תנאים לקבלת הרישיון

חייב בקורס עיוני ומבחן מעשי בטרקטור.

6 שיעורי נהיגה של 40 דקות לפחות – לבעל רישיון נהיגה

8 שיעורי נהיגה לפחות של 40 דקות לפחות – לחסר רישיון נהיגה

ומי שמחזיק ברישיון זה רשאי לנהוג גם בטרקטורון וגם ברכב שטח כמו הרייזר. בתנאי שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ בלבד

עבירות טרקטורון –  דרישות החוק מנהג, תקנות התעבורה

תנועת טרקטורון ובטיחותו

39ג.   (א)  לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

(ב)  מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)   הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.

(ד)  לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

ורק לשם השלמת הדרישות, אביר גם את הדרישות מרכב שטח, בכל זאת רייזר, וזה די דומה אבל לא אותו דבר:

תנועת רכב שטח ובטיחותו

39ה.   (א)  לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.

(ב)  מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)   הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

(ד)  לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

כעת דרישות נוספות בחוק

תנאים לרישום טרקטורון:

363ד. (א) לא יירשם טרקטורון ולא יחודש רישיונו אלא אם כן –

(1)   מותקן בו וו גרירה;

(2)   מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן או נציגו בעת ייצורו אינה עולה על 50 קמ"ש;

(3)   הוא מוגדר על ידי היצרן כרכב המיועד לביצוע עבודה או שירות ואינו מיועד לספורט;

(4)   מותקנת בו מסגרת בטיחות אחורית.

(ב)  על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטורון לא תותקן מסגרת בטיחות אחורית אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינה בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב.

דרישות נוספות, מגביל מהירות וקשת התהפכות, שהאחרונה לא בדיוק מקובלת על כלל ציבור הרוכבים.

קשת התהפכות לטרקטורון

בישראל יש חובה חוקית להתקין בטרקטורון קשת התהפכות, שאמורה להגן על נהג.

אבל הדבר יצר וויכוח קשה שכן חובת התקנת קשת זו אינה קיימת במדינות אחרות, ועלתה הטענה כי היא מסכנת את הרוכב יותר מאשר מגנה עליו.

לא כל היצרנים מוכנים להתקין קשת התהפכות לפי דרישת החוק הישראלי, וזאת מחשש לתביעות כנגדם במקרה של פציעה, או נזק בלתי הפיך לטרקטורון שנגרם כתוצאה מהתקנת קשת

להסבר בנושא ראה במאמר הבא.

אולם כאמור, המחוקק לא התרשם ודרש זאת מבעלי הטרקטורונים, שכאמור רבים מהם מפרקים אותה במידית.

עבירות טרקטורון, עבירות נפוצות והענישה

נהיגת טרקטורון בכביש שלא לשם חצייתו ולא במושב או קיבוץ

בניגוד לתקנה 39 ג, א,  לתקנות התעבורה. מדובר בעבירה של 250 שקל קנס ו-6 נקודות.

נהיגת טרקטורון ללא קסדת מגן ע"י הנהג

בניגוד לתקנה 39 ג, ד, לתקנות התעבורה. עבירה של 250 ₪ קנס ו6 נקודות.

נהיגת טרקטורון כשהנוסע ללא קסדת מגן

בניגוד לתקנה 39 ג, ד,   לתקנות התעבורה. עבירה של 250 ₪ קנס ו6 נקודות.

נהיגת טרקטורון שלא הותקנה בו מסגרת בטיחות

בניגוד לתקנה  263 ד, א, 4,  לתקנות התעבורה. כאן מדובר בהזמנה לדין ולמעשה במרבית המקרים גם אפשרות להורדת הטרקטורון מהכביש עקב "שינוי מבני". אבל 0 נקודות… .

הסעת נוסע/ים בטרקטורון ללא היתר

בניגוד לתקנה 39 ג , ג לתקנות התעבורה. שהרי חשוב לזכור כי בטרקטורון קיים איסור להסיע נוסע, למעט אם ניתן לכך היתר. עבירה של 250 ₪ קנס ו-6 נקודות.

אי התקנת לוחית אחורית

בניגוד לתקנה 165  ב' לתקנות התעבורה, עבירה של 500 ₪ קנס ו 0 נקודות.

דוגמה לענישה בעבירת נהיגה ללא מסגרת בטיחות ומספר

גזר דין

"הנאשם הורשע  על פי הודאתו בכך שביום 20/01/17  נהג ברכב מסוג טרקטורון בלא לוחית זיהוי אחורית ומבלי שהותקן בו מסגרת בטיחות בניגוד לקבוע בחוק.

הצדדים הציגו בפני  הסדר טיעון.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו  ועברו התעבורתי, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, מצאתי כי ההסדר שהצדדים הציגו בפני הינו ראוי והולם ולכן אכבדו.

לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

קנס

אני מטיל על הנאשם קנס  כספי בסך  1,000 ₪ או 10   ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם עד יום  03/07/17.

ב"כ הנאשם/ הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

פסילה על תנאי

הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש וזאת על תנאי למשך שנה  והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה".

הטרקטורון והחוק

דוגמה חלקית להחלטה בנושא בסמכותו של מי לדון בבקשה להשבת טרקטורון שהושת על ידי המשטרה:

"טרם דיון בטענות הצדדים, עלי להידרש לשאלה מהיכן שואב בית משפט זה, שהנו בית משפט לתעבורה, את הסמכות העניינית לדון בבקשה לפי סעיף 34 לפסד"פ.

בסעיף 34 לפסד"פ נקבע כי בית משפט שלום, מוסמך לדון בבקשה למסירת תפוס לפי סעיף 34 לפסד"פ:

"34. מסירת התפוס לפי צו

על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו"

המלומד קדמי בספרו "על סדר הדין בפליליים", חלק ראשון הליכים שלפני משפט ב, עמ' 712, 719, 721, מפנה להוראות הפסד"פ ומפרשן :

"א.        …עקרונית, כל עוד לא הוגש כתב אישום – נתונה סמכות הפיקוח על החזקת החפץ לבית-משפט שלום; והוא רשאי להורות מה ייעשה בו ממועד תפיסתו וכל עוד לא הוגש כתב אישום בפרשה שבגינה נתפס…

ב.        הוגש כתב אישום – עקרונית, נתונה הסמכות להורות מה ייעשה בחפץ לבית המשפט הדן בעניין שבגינו נתפס החפץ".

הנה כי כן, מהוראותיה הברורות של הפסד"פ ומן הפרשנות שניתנה להן בספרות המקצועית עולה כי המחוקק העניק לבית משפט השלום, ולו בלבד, את הסמכות לדון בסעדים זמניים מכוח סעיף 34 לפסד"פ וערך הבחנה בין דיון בתפיסת חפצים והמשך החזקתם טרם הגשת כתב אישום לבין דיון בהחזקתם לאחר כתב אישום.

עם זאת, ….

מסעיף 25(ד) ומסעיף 1 לפקודת התעבורה עולה כי כשמדובר בעבירה על פקודת התעבורה ועל תקנות התעבורה, דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ומסורות לו סמכויות זהות לאלו המסורות לשופט בית משפט שלום.

נשאלת השאלה אם אין הוראת סעיף 25(ד) לפקודת התעבורה מקנה לשופט התעבורה סמכויות של שופט בית משפט שלום, הן כשמדובר במסירת תפוס לפי צו בהתאם לסעיף 34 לפסד"פ ואולי אף בנוגע למעצר לצרכי חקירה בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), עת עסקינן בעבירות תעבורה.

אני סבורה כי מענה לשאלה זו צריך להינתן בשים לב לשלב הדיוני בו אנו מצויים.

בתיק שבפניי טרם הוגש כתב אישום. התיק בשלבי חקירה.

בשלב זה של החקירה קיימות ראיות ראשוניות בלבד. פעולות החקירה טרם מוצו, עדויות המעורבים טרם הוצלבו ולא בוצעו פעולות זיהוי חיוניות. בהמשך החקירה עשוי להצטבר חומר ראיות שיגלה עבירות שאינן "עבירות תעבורה" כהגדרתן בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

עבירות טרקטורון, עבירות טרקטורון, עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון, עבירות טרקטורון, עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון , עבירות טרקטורון, עבירות טרקטורון

לא התעלמתי מהצהרת ב"כ המשיבה כי נחקר חשד לעבירות תעבורה בלבד, אולם היות שהתיק דנן מצוי בשלבי חקירה, לא ניתן לצפות מה תניב חקירה זו בסופה וכתולדה לא ניתן לקבוע בשלב זה כי בסופו של יום יצטברו ראיות לעבירות תעבורה בלבד ומהי העמדה שתגבש התביעה בהתאם לחומר הראיות הכולל.

משכך, הוראת סעיף 25(ד) לפקודת התעבורה לא חלה בשלב דיוני זה.

בנסיבות האמורות, הנני סבורה כי אין לבית המשפט לתעבורה סמכות עניינית לדון בבקשה זו.

בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת בקשה זו לדיון בפני בית משפט השלום בנצרת".

פרשנות, ברורה ביותר, בתי המשפט לתעבורה יעדיפו להעביר הדיון בהשבת תפוס, טרם הגשת כתב אישום לבית המשפט השלום.

עבירות טרקטורון, סיכום

הטרקטורון, או רכב השטח שנכלל ברישיון זה, הנו רכב ייחודי, בעל מאפיינים ייחודיים המאפיינים אותו לטובה, אך גם יכולים להפוך אותו לרכב מסוכן.

מעורבות טרקטורון בתאונת דרכים, כאשר לא הוקפדו כללי הבטיחות יסתיימו בענישה כבדה ומכבידה על הנהג – ואפילו מאסר בפועל.

גורמי האכיפה נותנים דגש מיוחד לאכיפה כנגד עבירות אלו ואף אחרות בהם טרקטורונים מעורבים ויש ליתן דגש מיוחד בהגנה על נאשמים בעברות טרקטורון.

מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות בנושא עבירות טרקטורון, צלצלו מיד: 050-5738228.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; אין בו טענה לייצוג הנאשם, כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.