עבירת פגע וברח, הפקרה אחרי פגיעה סעיף 64 א' לפקודת התעבורה.

פגע וברח, היא נחשבת אחת מהעבירות החמורות, שבפקודת התעבורה, מספיק לעיין בנוסח הפקודה ולהבין את החובה המוטלת על נהג והחומרה אשר יחס המחוקק לעבירת הפגע וברח.

ס' 64א.   (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

(ד)  החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.

(ה)  בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד הגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

בהקשר לכך, יש לצרף גם את סעיף 64א1. ולפיו נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעקתם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג); העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין; אולם, חשוב לציין, הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.

אין ספק שבעבירת פגע וברח מדובר בענישה חמורה ביותר. אשר יעודה לפי דברי ההסבר שניתן להצעת החוק המקורי ברורה ביותר, להרתיע עבריינים בכוח, להעמידם על חומרת עבירת פגע וברח, הפקרה ולהגביר את המערכה נגד תאונות הדרכים.

מנוסח הכתוב עולה כי לא תתקבל הטענה שהנאשם בעברת ההפקרה, פגע וברח כלל לא אשם בתאונה עצמה וכי האשמה בנפגע, שהרי מדובר במעורבות בתאונה ללא צורך באשמה בתאונה.

לאחרונה ניתן לשמוע מעט זמירות חדשות מכיוון אנשי אקדמיה ואף שופטי בית משפט עליון הקוראים להתחשבות באופי האנושי במצבי הקיצון, כלחץ הרב שבו מוצא עצמו נהג לאחר תאונה.

בהקשר זה אביא ציטוט מדברי כבוד שופט בית המשפט העליון סולברג שציטט בהחלטה שמסר את דבריה של פרופסור מרים גור-אריה, מומחית למשפט פלילי, שטענה שהענישה המחמירה בנושא הינה "פניקה מוסרית שנוצרה בחברה הישראלית באשר לאירועי פגע וברח, ואשר חלחלה גם לבתי המשפט… גם אם יש בסיס אמפירי לראות בהתנהגות זו התנהגות אנטי-חברתית, התגובה להתנהגות היא חסרת פרופורציה, ויש בה אלמנטים של הגזמה".

אולם חשוב לזכור שקולות אלו עדין במיעוט יחסי אל מול הרוב המוחלט של ההחלטות המחמירות בנושא.

סופו של דבר, בריחה ממקום תאונה והפקרת אדם פצוע הנה מעשה פסול מוסרית, חברתית ולבטח חוקית. אך זאת, רק אם יוכח הדבר בפני בית המשפט.

חשוב לזכור שכאשר אדם נאשם בעבירה החמורה כגון זו, טוב יעשה כל המעורב בתאונה שיבדוק היטב את תוצאותיה ויפעל כלשון החוק. ואם ימצא עצמו מואשם בעבירה זו ימהר להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום התעבורה.

 

שהרישיון בסכנה עו"ד אלי אנושי, עו"ד לתעבורה הוא הכתובת שלך.

 

Clipboard03

 

מאת: עו"ד אנושי אלי, שופט תעבורה בדימוס, עו"ד תעבורה

אחד העם 28, בניין פלטין, תל אביב, טל' 03-5103344.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

(עו"ד תעבורה, פגע וברח, הפקרה אחרי פגיעה,  סעיף 64 א' של פקודת התעבורה,  עו"ד אלי אנושי)