נהיגה בפסילה

סעיף 67 לפקודת התעבורה:

נהיגה בפסילה מהעבירות החמורות שבפקודת התעבורה, שיש הרואים בה אף עבירה חמורה יותר מגרימת תאונת דרכים.

שכן איש אינו מתכנן מראש תאונה, אך בניגוד לכך נהג אמור לדעת שנהיגתו אסורה.

אגב, שמו המלא של הסעיף הינו "נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים" וזו לשונו:

67.מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד פסילת הרישיון בתקופה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

יש לשים לב, שלשון הסעיף רחבה ביותר.

הוא כולל לא רק נהיגה בפסילה הנפוצה, של נהגים פסולים מלנהוג על ידי בתי המשפט, אלא אפשרויות נוספות וחמורות לא פחות מבחינת הענישה.

כגון הפרת תנאי רישיון הנהיגה, ואף הרשות לאחר לנהוג ברכב כאשר יש על הרכב הודעת איסור שימוש או צו בנושא.

החוק מציין מפורשות כי הענישה בנושא הינה חמורה 3 שנות מאסר, שגם אם אינן מושתות על המורשעים בעבירה נהיגה בפסילה, הרי גורמות להכבדת הענישה.

נהיגה בפסילה ובתי המשפט:

בתי המשפט לא היססו מלהצביע על חומרת העבירה של נהיגה בפסילה, וראה לדוגמה את האמרות הבאות מפי השופטים:

עבריין הנוהג רכב בעת שהוא פסול מלנהוג על פי מצוות בית המשפט, פוגע באושיות המשפט וכאילו מכריז שהוא לא רק מצפצף על האמור בחוק, אלא גם בהוראת בית המשפט.

בנהיגה בזמן פסילה מסכן הנהג שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד;

הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב…

על כן נקבע בסעיף 67 של פקודת התעבורה, כי "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו ללא רישיון אסורה לפי פקודה זו…

דינו – מאסר שלוש שנים" – וזה ציטוט של העליון מרע"פ 6115/06, מדינת ישראל נ' מוראד אבו –לבן.

אין להקל ראש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אשר למעשה משמיטה את כל הבסיס תחת אכיפת חוקי התנועה בידי בית המשפט ומשרד הרישוי.

וראה בדברי השופט יואל עדן ב-פ"ל 1024-09, מדינת ישראל, שלוחת תביעות אילת נ' מאלי אוזן (פורסם בתקדין):

"עבירה של נהיגה בזמן פסילה חותרת תחת החלטת בית המשפט ותחת הסמכות לשלול מאדם רישיון.

ברגיל עבירה של… נהיגה בפסילה ובפרט זמן קצר לאחר גזר הדין אשר ניתן בפני הנאשם, מחייבת ענישה מרתיעה הכוללת בין השאר רכיב פסילה לפרק זמן ממושך".

חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה – ע"פ ירושלים 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל.

ההיבט הביטוחי:

יש להבהיר כי אין להתעלם מההיבט הכלכלי ביטוחי של עבירת נהיגה בפסילה, שכן במקרה של תאונת דרכים, הרי חברות הביטוח לא ייטלו על עצמם את הנטל הביטוחי, בעקבות התאונה ויהיה זה הציבור שיסע בנטל.

או במילים אחרות אם יש נהיגה הכוללת מודעות לפסילה, הרי שלמעשה אין כיסוי ביטוחי לנהג שנהג בפסילה, על כל המשתמע מכך.

חזקת המסירה:

בהקשר לסעיף זה חשוב לציין גם את חזקת המסירה לעניין נהיגה בפסילה שבחוק סדר הדין הפלילי.

הקובעת שנהג מורשע שנפסל מלנהוג, לא יוכל לחמוק מהעבירה בטענה כי כלל לא ידע על הפסילה, גם אם חתימתו אינה מתנוססת על אישור במסירה של גזר הדין שניתן בהעדרו זאת אם נשלחה אליו הודעה על פסילה, שעומדת בדרישות הסעיף.

אכן חזקה שניתנת לסתירה, אולם ברור כי נקבעה על מנת להפחית את המוטיבציה של הנאשמים שלא להתייצב בבית המשפט ואחר כך לטעון שלא ידעו על הפסילה.

דוגמאות לטיעוני הגנה ושיקולי ענישה:

לא תמיד המצב קשה ביותר וחסר תקווה וניתן אף ניתן להגיע לזיכוי במצבים מסוימים ובאחרים להגיע להקלה בעונש.

דוגמה ראשונה זיכוי שכן הרישיון התקבל בטעות:

תיק שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בחדרה, מדובר בנהג שהשתחרר ממאסר, ידע שהוא נפסל, ידע שצריך ללמוד לרישיון נהיגה מהתחלה ואף מסר זאת במשרד הרישוי.

אך שם הודיעו לו כי פסילתו בוטלה ולמעשה אין כל מניעה שיחדש את רישיון הנהיגה ואף מסרו לו רישיון זמני – שאגרתו שולמה.

הבחור יצא ממשרד הרישוי שמח וטוב לבב, שכן מי אם לא הם, במשרד הרישוי יודעים מה שהם עושים, רק כדי לקבל כתב אישום על נהיגה בפסילה ממשטרת ישראל זמן קצר לאחר מכן ולא שינה למשטרה דבר חצי דבר שהציג רישיון מקורי ותקף.

בית המשפט קבע כי מדובר בטעות במצב הדברים, אחת מההגנות הקבועות לנאשמים בחוק הפלילי, וזיכה את הנאשם.

רק נשאלת השאלה של מי בדיוק הטעות שהייתה כאן…. .

דוגמה שניה, זיכוי לאור חישוב פסילה לאחר הנהיגה בפועל:

תיק שנדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הנאשם נהג ברכב בעודו פסול לנהיגה, בתיק בו נדון בהעדרו, ועל אף שהודע לו על הפסילה.

במועד ביצוע העבירה לא היה אישור הפקדה בתיק.

אולם לאחר הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחישוב פסילה והשופט בבית המשפט לתעבורה בתיק הפסילה המקורי חישב את הפסילה רטרואקטיבית מיום גזר הדין.

בהסתמך על חישוב זה שלמעשה קבע כי בזמן הנהיגה לא הייתה פסילה, זיכה בית המשפט את הנאשם מהעבירה וקבע שהנהג בפועל לא ביצע נהיגה בפסילה.

דוגמה שלישית זיכוי נהיגה בפסילה כאשר לא בטוח שהוסבר לנהג בשפתו הצורך בהפקדה

מה דינו של נהג אשר נפסל בפסילה מנהלית למשך 30 יום על ידי קצין משטרה אך טוען כי כלל לא הוסבר לו כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה.

הנאשם הסכים שבטופס השימוע שנמסר לו מצוין כי קיימת חובה להפקיד את הרישיון אולם הוא אינו מבין ולא קורא את השפה העברית אלא ערבית בלבד.

עוד טען שיש חובה להסביר לנאשם בשפה זו את הצורך להפקיד את רישיון הנהיגה באופן מפורש.

המשטרה כמובן הפנתה לטופס בעברית המדבר בעד עצמו.

ניתוח מחשבתו של בית המשפט

בית המשפט מסר כי על המשטרה להוכיח שני שלבים לצורך הרשעה בעבירה:</p>

• האחד, קיומה של הוראה שיפוטית או מנהלית, המורה על פסילת רישיונו של הנאשם.
• השני, כי הנאשם היה מודע לקיומה של הפסילה בתוקף.

עבירה של "נהיגה בזמן פסילה" הינה עבירה של מחשבה פלילית, כלומר עבירה אשר דורשת ידיעה ממשית, ידיעה בפועל של הנהג כי הוא נוהג תחת פסילה.

לאמור, על המשטרה להוכיח כי דבר הפסילה היה ידוע לנאשם על מנת שניתן יהיה לייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

השאלה הדרושה הכרעה בענייננו, היא האם היסוד הנפשי של עבירת נהיגה בזמן פסילה התקיים אצל הנהג, האם מספיק במסירת טופס השימוע לנאשם, שעברית אינה שפת האם שלו על מנת להוכיח ידיעה בפועל.

שנודע לו דבר שלילת רישיונו ובענייננו כי הוא פסול לנהיגה ומניין תקופת הפסילה לא נכנס לתוקפו עד להפקדת רישיונו.

חובת הפקדה

אין ספק כי החוק קבע את החובה של נהג להפקיד את רישיונו לצורך תחילת מרוץ פסילת רישיון שהוטלה עליו בהליך פלילי או בהוראות אחרות של פקודת התעבורה ותקנותיה.

סעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה קובע כי בחישוב תקופת הפסילה לא תובא בחשבון התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה לכך.

מילים אחרות תחילתה של התקופה בה נהיגתו של נאשם ברכב אסורה, היא מיום שהודע לו אולם, תחילת תוקפה של הפסילה לחוד, ומניין תקופת הפסילה לחוד, שכן מניין תקופת הפסילה היא ממועד מסירת הרישיון.

תקנה 555 לתקנות התעבורה משלימה את הוראות פקודת התעבורה וקובעת בסעיף קטן (א) כי:

"נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברישיונו בצו של קצין משטרה לפי סעיף 47 לפקודה, ימציא בעל הרישיון את רישיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו".

תקנה 557 לתקנות התעבורה מפרטת כיצד על נאשם שרישיונו נפסל לנהוג וזאת במידה ורישיונו פקע תוקפו או שאבד וזאת בהשלמה לסעיף 42(ג) לפקודת התעבורה:

"הודע לבעל הרישיון על פסילת רישיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי העניין, ימציא את רישיונו כאמור בחלק זה אף אם רישיונו אינו בר תוקף אותה שעה".

כלומר נדרש מעשה אקטיבי – פורמלי של הנהג לצורך תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רישיון בין אם הוא עדיין בתוקף ובין אם תוקפו פקע עוד קודם.

הוכחת היסוד הנפשי הקבוע לצד עבירת נהיגה בזמן פסילה

נקבע בפסיקה כי "קיומה של ידיעה יכול להיות מוסק מהודאה מפורשת של הנוגע בדבר או מעדותו הישירה של מי שהשמיע דבר נושא הידיעה באוזני הנאשם.

אולם יכול גם שהיא תילמד מן המסקנה ההגיונית העולה מתוך מערכת הנסיבות העובדתית" של המקרה.

אין מחלוקת כי קצין המשטרה הוא זה אשר השמיע לכאורה את דבר הפסילה באוזני הנהג.

דבר הידיעה אודות הפסילה כוללת בחובה ידיעה בנוגע לתוקפה של הפסילה וידיעה בנוגע למניין תקופת הפסילה.

הנהג, לטענתו סבר שמניין ימי הפסילה החל מאותו רגע ובכך למעשה בתום 30 יום, תמה הפסילה הנ"ל ולכן במועד הרלוונטי לעבירה לא היה פסול.

הנהג טען בחקירתו במשטרה כי במועד השימוע הוא מסר לקצין כי אין ברשותו רישיון נהיגה אולם הלה לא הסביר לו כי הוא נדרש לבצע פעולה כלשהי כדי להתחיל מניין ימי הפסילה, ובכלל לא היה לו רישיון עליו.

ואכן ציין קצין המשטרה בטופס כי הוא לא קיבל את רישיון הנהיגה מהסיבה: "לא הוצג".

השופט בדק ומצא שהטופס של הפסילה כולל חלק המיועד "לנהג שאינו דובר עברית".

בחלק זה נדרש קצין המשטרה לציין מי הסביר ומי תרגם.

כיוון שחלק זה נשאר ריק, מכך יש להסיק כי הדבר לא נעשה.

לא היה תרגום ולא היה הסבר.

שכן כאשר אין מחלוקת כי עברית אינה שפת אמו של הנאשם, וכי היה צורך למלא פרק זה של הטופס.

השופט העיר שבתי המשפט עמדו בעבר על חשיבות תרגום טופס השימוע על מנת לשמור על זכויות החשודים ואף נתנה הוראה מפורשת למשטרה לעשות כן.

עורך דין נהיגה בפסילה

עורך דין נהיגה בפסילה הוא הכתובת שלכם במקרה שבו הואשמתם בעבירה על ידי משטרת ישראל, ורישיון נהיגתכם ואף חירותכם בסכנה.

אם אתם מחפשים עורך דין צלצלו לעורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס שלו ניסיון רב בייצוג נהגים ונאשמים בתיקי נהיגה בזמן פסילה בבית המשפט לתעבורה לשם מניעת פגיעה ברישיון נהיגתכם ואף למנוע מאסר.

שלא לדבר על נסיון רב של שפיטה בתיקים אלו ושמיעת מגוון טענות ההגנה בנושא..

ענישה בעקבות נהיגה בפסילה כבדה יותר או כבדה פחות, פוגעת בניהול חייכם וחיי משפחתכם, צלצלו כעת וקבעו פגישת ייעוץ.

עם עורך דין נהיגה בפסילה על מנת שלא תעמדו לבדכם תובעי משטרת ישראל בביתי המשפט לתעבורה.

סיכומו של עניין

המשטרה לא מצאה לנכון למסור לנאשם טופס שכתוב בשפת הערבית ויתרה מזאת, הקצין הפוסל, לא סימן בטופס השימוע במקום המיועד לכך כי הוסבר לנאשם בשפה הערבית את אשר נכתב בו והותיר חלק זה ללא כל התייחסות.

לאור האמור מערכת הנסיבות במקרה זה אינה מלמדת על דבר ידיעת הנהג כי הפסילה לא תימנה עד להפקדת רישיון הנהיגה שלו.

ההנחה כי אולי מדובר בקצין פוסל אשר דובר את השפה הערבית וכי מן הסתם הוא תירגם לנאשם והסביר לו את אשר מצוין בטופס השימוע איננה נכונה.

בכל מקרה הדבר אינו פוטר אותו מחובתו לציין כי הדברים תורגמו וכי הוסברה לנהג משמעות צו הפסילה.

בנסיבות אלה, נותר בליבי ספק האם הליך השימוע בוצע כדבעי והאם הנאשם הבין את משמעות הדברים והחובה בדבר הפקדת רישיון הנהיגה.

מדובר לטעמי בהליך מנהלי פגום שיורד לשורש העניין.

לאור האמור הפסילה תמה אף ללא ההפקדה בחלוף 30 יום ממועד השימוע – ואין להרשיע הנהג בנהיגה בפסילה.

לסיום, מדובר בעבירה חמורה ביותר, שבצידה ענישה מחמירה, חשוב לזכור שכאשר אדם נאשם בעבירה חמורה כגון זו, טוב יעשה אם ימהר להתייעץ עם עו"ד תעבורה, המומחה בתחום.

מאת: עו"ד אנושי אלי עורך דין תעבורה

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;

כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, אין טענה לייצוג הנאשם, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

שוטר עצר אותי וטען שאני נוהג בפסילה, איך זה יכול להיות שרישיון הנהיגה שלי תקף ואצלי?

אכן יכולים להיות מקרים כאלו, כאשר בית המשפט פוסל רישיון נהיגה של נהג או משרד הרישוי מתלה את הרישיון מסיבה כלשהי ללא ידיעת הנהג.

במצב זה הנהג לא יודע על מצבו המשפטי אולם מבחינת המערכת יתכן הוא נוהג בזמן פסילה – ויש לבדוק זאת.

אז מה פירוש נהיגה בזמן פסילה?

הכוונה שנהג הודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד שפסילת הרישיון בתוקפה והוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי החוק יחשב כנוהג בזמן פסילה.

אז חייבים להודיע לי באופן אישי על הפסילה או ההתליה ?

אז זהו, שלא. על פי חוק סדר הדין הפלילי מי שנשלחה אליו הודעה על גזר דין שבמסגרתו הוטל עליו פסילת רישיון נהיגה, יראו אותו כמי שקיבל את ההודעה אלא אם כן יוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.

האם מדובר בעבירה חמורה או בעבירה טכנית?

עבירת הנהיגה בפסילה הנה אחת מהעבירות החמורות שיש בפקודה, שכן בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להחמרת הענישה למי שמזלזל בהוראות החוק ולמעשה בהם.

והנטייה היא שכל תיק יסתיים ברכיב של מאסר אפילו מאסר בפועל.

הוזמנתי לבית המשפט, כיצד אתה יכול לסייע לי ?

פנה למשרדי עוד היום ואנו נחליט על הדרך הנאותה לטעון את הטיעונים והנסיבות שהובילו לעבירה.

יתכן כי הפסילה בכלל לא תקפה. יתכן כי לא הושתה כראוי וניתן לבטלה.

ואעשה כול הניתן לשם שמירה על רישיון הנהיגה שלך וחירותך.

הפחידו אותי שכל תיק של נהיגה בפסילה מסתיים במאסר. האם זה נכון?

לא. או יותר נכון לא כל תיק.

עבירות חוזרות מעידות על פי הפסיקה על עבריינות תנועה אולם לא תמיד האשמה בנהג ולא תמיד הפתרון הוא ענישה מחמירה.

כל תיק לגופו של עניין.

אולם רכיב של מאסר על תנאי נפוץ בענישה על עבירה זו.

האם זה נכון שנהגים שנתפסים בפסילה, נעצרים עד תום ההליכים ?

זה יכול לקרות, משטרת ישראל נוהגת לעצור נהגים בעבירות נהיגה בפסילה במצבים מסוימים ולהביא אותם לבית המשפט להארכת מעצר.

בדרך כלל מדובר בנהגים עם עבירות חוזרות, ויש חשיבות לייצוג הולם בבית המשפט לתעבורה, על מנת לצמצם ככל שניתן את הפגיעה בחרות הנהג.