קלות ראש - תיקון פרוטוקול

נהיגה בקלות ראש

נהיגה בקלות ראש הנה אחת מעבירות אותה מיחסת משטרת ישראל לנהגים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים.
ישנם 2 סעיפים עיקריים שניתן ליחס לנהג המואשם בתאונת דרכים, האחד נהיגה בחוסר זהירות עבירה לפי תקנה 21 ג לתקנות התעבורה, והשנייה עבירה נהיגה בקלות ראש עבירה לפי תקנה 62 2 לפקודת התעבורה.
אולי המונחים נשמעים לכם דומים, אך יש הבדל של שמיים וארץ בינם.

להתייעצות בנושא בקלות ראש, צלצלו מיד: 050-5738228

נהיגה בקלות ראש, הבא ניתן לבית המשפט לומר את דברו וכפי שסיכם זאת השופט רועי פרי:

מה בין סעיף 62(2) לפקודה לתקנה 21(ג):
סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, קובע כהאי לישנא:
"נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה".
תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קובעת כי: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר…והבחנה בתמרורים…בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".
הסעיפים דומים, וכך גם היסוד העובדתי שבחובם.

קיים הבדל בענישה בין שני הסעיפים, כך שתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, לבדה, מהווה ברירת משפט, שהעונש בצדה עומד כיום על קנס בסך 500 ₪ (סמל סעיף: 2429).
אין המדובר בעבירת תוספת עלי פקודת התעבורה ואין בצדה פסילת רישיון מנמלית.
לעומתה, אחותה הבכורה, סעיף 62(2) לפקודה, נהיגה בקלות ראש, הינה עבירה מסוג הזמנה לדין, גם שעומדת היא לבדה, ובנסיבות של תאונת דרכים בה נגרם נזק או חבלה לאדם תפעיל זו פסילת מינימום בת 3 חודשים, כמצוין בתוספת השנייה לפקודה – ראו סעיף 38(2) לפקודה וכן מהווה היא עבירת תוספת לעניין סעיף 37 כאמור.

מקריאת תקנה 21(ג) כי כוללת המה גם מצב של קלות ראש, כאחותה הבכורה, עם זאת כוללת היא גם מצבים מופחתים של אי זהירות או אי תשומת לב מספקת.
עפ"י המדרג הנורמטיבי, פקודת התעבורה הינה חקיקה ראשית, ולאור השימוש בביטויים מתחום דיני הרשלנות, ברי הדבר כי סעיף 62(2) דורש יסוד נפשי מסוג רשלנות, כאמור בסעיף 21 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
מנגד, וכך הן רוב רובן של העבירות עלי תקנות התעבורה, וכפועל יוצא מסיווגן כעבירות מסוג אחריות קפידה, בהתאם לסעיף 22 לחוק העונשין – עבירות אלה אינן דורשות יסוד נפשי כלשהו, ודי לתביעה להוכיח בהן את היסוד העובדתי בלבד.

עם זאת, הדברים יפים לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, כשהיא עומדת לבדה, כעבירה של אחריות קפידה, במסגרת דוח, ואין הדברים ישימים לעבירה זו, כבענייננו, בהקשר לתאונת דרכים.
עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, עפ"י תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בהקשר לתאונת דרכים, גם היא דורשת יסוד נפשי של רשלנות, אם כי ברף הנמוך ביותר של אי זהירות, בהתחשב בנסיבות, סוג הרכב ומצבו, מצב הדרך, אותות של שוטרים, תמרורים, תנועת עוברי הדרך וכל עצם המוצב בדרך או בסמוך לה.
ברי, כי קיים ערבוב בין היסוד העובדתי ליסוד הנפשי, שלא תמיד נדרש להוכיח כאמור, בתקנה זו, אולם נראה כי ניתן למצות מהיסוד העובדתי את היסוד הנפשי הנדרש של רף רשלני נמוך מסוג אי זהירות – במקום בו הנהג הסביר או הנהג מן היישוב היה נוהג אחרת.

אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, במצבים בהם, נסיבות התאונה הינן כאלה, בהן הנהג נקט כמעט בכל האמצעים כדי להימנע מתאונה, או שנהג בצורה איטית וזהירה, ומדובר בחוסר תשומת לב שאינה מגעת כדי קלות ראש – ראוי לעשות שימוש בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ולא בחלופה המחמירה שבסעיף 62(2) לפקודה.
מבלי לקבוע מסמרות בדבר, תאונת דרכים, בנסיבות של שכרות או מהירות או עקיפה מסוכנת/ קו הפרדה או אי ציות לאור אדום או תמרור עצור – נראה כי הסעיף המכריע הינו נהיגה בקלות ראש בהתאם לסעיף 62(2) לפקודה.
במצבי הביניים, כשמדובר בנהיגה איטית, זהירה של אי מתן תשומת לב מלאה, הרכיב המכריע יהא אי זהירות, ובתוך כך תקנה 21(ג) תשלוט בכיפה.

להתייעצות בנושא בקלות ראש, צלצלו מיד: 050-5738228

נהיגה בקלות ראש סיכום:

לכאורה מדובר בהבדל ניסוחי בלבד. מתי נהג יחשב כנוהג ברשלנות ומתי כנוהג חסר זהירות? התשובה אינה פשוטה אולם היא תלויה ביסוד הנפשי. הפתרון הוא בהתנהגות הנהג לפני התאונה. כאשר ניתן ללמוד על אותם רגעים ממספר נתונים רב מחומר הראיות. המבחנים אליהם נזקק בית המשפט הינם התנהגות הנהג הנאשם ומידת חוסר הזהירות בו נקט. חומרת תוצאת התאונה והפגיעה במעורבים. התנהגות הנהג ומידת האפשרות של הנהג כדי למנוע את התאונה. הסיבה לקרות התאונה. מידת התלות בסיבה זו והתנהגות הנהג במהלך התאונה ככל שהסיבה לתאונה תלויה יותר בנהג ומעידה על חוסר תשומת לב לדרך, עוברי דרך או כל גורם אחר היכול להשפיע על דרך נהיגת הנהג הרי שמידת הרשלנות תגדל. על מנת להבדיל ולבדל את המקרה שלכם, על מנת שתשמרו על רישיון הנהיגה שלכם, ולשם מקסום הסיכוי לייחוס הסעיף המקל לכם, אתם חייבים להתייעץ עם עורך דין שמומחה בתחום.

וכך נראית החלפת סעיף בתיק תאונת דרכים במציאות:
קלות ראש - תיקון כתב אישום קלות ראש - תיקון פרוטוקול
מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות בנושא בקלות ראש, צלצלו מיד: 050-5738228

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *