נהיגה בשכרות פעם שנייה

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה – זכויות וחובות של כל אזרח

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה, הנה אחת מעבירות הנהיגה בשכרות, למעשה ניתן לכנותה אחותה של הנהיגה בשכרות, אולי היא פחות מוכרת ממנה אך היא קטלנית לרישיון הנהיגה לא פחות מעבירת הנהיגה בשכרות.

 

רקע:

עבירת סירוב לבדיקה של נהיגה בשכרות עצמה נועדה להתמודד עם סירובם של נהגים להיבדק בבדיקת הנשיפה או למסור בדיקת דם, שהרי ללא עבירה של סירוב לבדיקה של נהיגה בשכרות מה יהיה לנהג חשוד שיודע ששתה אלכוהול להפסיד, הרי לכאורה עדיף לא לשתף פעולה ולקוות לטוב מאשר לצעוד בדרך בטוחה לאובדן רישיון הנהיגה. בהתאם לכך עלה מספר הטוענים לחולי במחלת האסטמה בניסיון להימנע מבדיקת הינשוף לגילוי שכרות וגבה מספרם של אחוזי החרדה אל מול המחט בבדיקת דם לגילוי שכרות.

משם ליבו המחוקק לבעיה זו, קצרה הדרך לעבירה נפרדת שעניינה נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה.

עוד בנושא:

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה – החוק :

מבלי להיכנס ללשונו הפורמלית של החוק כפי שניתן למצוא אותו בסעיפים 64ב(א1), 64ג(א) ו-62(3) לפקודת התעבורה. הרי ניתן לומר כי סירוב של נהג להיבדק בבדיקת נשיפה מביא לכך שיש לראותו כמי שעבר את עבירת הנהיגה בשכרות ודינו בין היתר שנתיים פסילה מינימלית.

החוק אוסר על השוטר להכריח את הנהג שיתן בדיקה של נהיגה בשכרות, אך מנגד כל נהג שלא ישתף פעולה בבדיקה עצמה, יחשב כשיכור וזאת ברמה הגבוהה.

 

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה

 

המשמעות של נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה:

כבר נקבע ע"י בית המשפט כי נהג שמסרב לבדיקה של נהיגה בשכרות הרי יש להחמיר  בעונשו מעבר לנהג שמסר בדיקה והתגלה שהוא שיכור, שהרי הראשון לא שיתף פעולה עם הבודקים.

אולם, למול החמרה זו חשוב לזכור כי המחוקק קבע אפשרות לסתור את חזקת הסירוב ובית המשפט קבע כי לא יהיה זה נכון והוגן לומר כי כל אדם שמסרב להיבדק בהכרח נהג תחת השפעה ויכולים להיות הסברים כנים לכך.

על נהג לזכור כי תנאי בסיסי להרשעתו בעבירה של נהיגה בשכרות סירוב לבדיקה הוא הסבר מוקדם לגבי מטרת הבדיקה, קבלת הסכמתו לה וכן הסבר של המשמעות המשפטית של הסירוב להיבדק.

על ההסבר להיות חד וברור ובשפה הברורה לנהג. אם כי אין זה חכם לנהג שיטיח בשוטר שהוא לא נבדק כי הלה לא הסביר לו את הנדרש לבדיקה של נהיגה בשכרות.

שאלה נוספת שיש לדון בה הינה מה דינו של נהג שחוזר בו מסירובו להיבדק בדיקה של נהיגה בשכרות, הרי נהג יכול לדחות את הבדיקה ו"לשחק" עם השוטרים בתקווה שכמות האלכוהול בדמו תרד, כאן קבעה הפסיקה כי הדבר תלוי בנסיבות ובמשך הזמן, התרצות לאחר סירוב ממושך  – דינה סירוב מוחלט.

חשוב לציין כי גם לבדיקות הדם וגם לבדיקות הנשיפה בינשוף ישנם כללים ברורים הקבועים בחוק וכי זכותו של הנהג כי השוטרים ונטלי הדגימה יקפידו על כללים אלו, שנועדו להבטיח את זכויותיו האזרחיות למניעת הרשעת שווא בנהיגה בשכרות ומנגד נהיגה בטוחה בכבישים.

על מנת לבחון את הכללים האמורים ביחס למקרה ספציפי ראוי להתייעץ עם עו"ד אלי אנושי – שופט תעבורה בדימוס.

 

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

עו"ד אלי אנושי – שופט תעבורה בדימוס.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *